קיץ ישראלי חם וסרטים ישראליים במידה שלא היו בעבר. ל"זוהי סדום" הלכתי עם 3 מנכדי, בנים. ל"פעם הייתי" הלכתי עם בן זוגי.
שני סרטים, שונים. בשניהם מככבים קומיקאים.
האחד מביא את ההווה לבוש באיצטלה של העבר, של סדום, השני מביא את הישראלים שחידשו את ישראל שלאחר השואה ולקקו את פצעיהם. בראייה רחבה מן רצף הסטורי שחולק בצורה לא שויונית בין שני הסרטים. מבחינות אחרות, אותה אוכלוסיה בדיוק נדונה ואפשר אפילו לחשוב על מה קרה לישראלים החדשים שהגיעו ארצה, והם תואמים כל כך את דפוסי סדום הנוכחית.
צחקתי בזוהי סדום. פה ושם קיויתי שהנכדים לא הבינו הכל, אבל אחד מהם בדק את זה עם הקטנים יותר והבטיח שיסביר את זה, "אבל לא כשסבתא שומעת".
מאף אחד מהסרטים לא השתגעתי. אבל בשניהם היו דברים שגורמים לחשוב, להרגיש, להצטער.
החיים בארגונים 
אוגוסט 13, 2010 ב- 11:48 am |
בהארץ מסבירים מדוע לא כדאי לכתוב ביקורת שלילית על הסרט זוהי סדום:
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,636,209,53464,.aspx
אוגוסט 13, 2010 ב- 12:18 pm |
נכון, אבל אותי לא מראיינים, ולא קוראים לי סנדרסון, אז מותר לי….
ראית?