שבלונה של איש מכירות

הוא מצלצל ומודיע לי וטרוניה בקולו: את לא בבית!

אני עונה: באמת?! אז איפה אני?

מסתבר שהוא עומד מול דלת אחרת בקומה אחרת.

ואז הוא מגיע.

מה שלומך? איך החג? איך המשפחה?…

מישהו לימד אותו לדקלם משפטי פתיחה חמים כאילו הוא הבן דודה שלי. מעצבן. על כל שאלה כזו אני מחזירה תשובה קצרה ושאלה: "טוב תודה, ומה שלום המשפחה שלך"?

הוא מבקש כוס מים, והנה אני כבר טורחת עבורו.

העברית שלו גרועה, הנימוקים שלו זורמים באופן טבעי, הוא משהה את עניין המספרים כמנסה לעמוד עוד קצת על טיבי. האיש שלי, שקודם שהגיע הזהיר אותי, כבר מתנהג כאילו הוא אכן הבן של הדודה.

אני חותמת על העיסקה החדשה. שבלונה או לא, הוא משיג את מה שרצה. האתגר שלי: לדעת להתמודד עם אנשי מכירות טוב יותר. האדע?