הלם תרבות, בעת החזרה מיפן

רומא. עייפה מהטיסה הארוכה מאוסקה.

האנשים לא קדים יותר קידות, לא מחייכים, לא מדברים אלי ברוך. הלכלוך גדול בשדה התעופה. המוכרת לא ממש אכפת לה. היא לא מקפידה למסור לי כלום בשתי ידיים. הכל בכאילו, ותלכי כבר. השרותים מסריחים. הטיסה יוצאת באחור: עניין בטחוני. חוזרים למטוס אחרי שכבר היינו וירדנו ושוב עלינו ושוב ירדנו. הברזים בשרותי המטוס ידעו ימים טובים יותר, גם האסלות. המטוס נראה מתפרק. הגעתי כנראה לתרבות ים תיכונית. מקווה לנחות בשלום.

02:15, הוצאנו את המזוודות, נסענו להוציא את המכונית (מכפר טרומן שם השארנו אותה לחניה) . קיבלנו את האוטו מלוכלך, הכל שם דחוס, הנהגים מעשנים, המכוניות האוספות מטלטלות כאילו איבדו את הקפיצים באחד הקרבות שתושבי הארץ הזו לוקחים בהם חלק. עולם שלישי. פעם אחרונה שאני חונה שם.

שינה של שעות ספורות.

בבוקר: קניות הכרחיות. העגלה בסופר ראויה למחזור, הלכלוך בסופרפארם ליד הקופות, בשוליים, מזכיר לי שביפן גם השוק נראה כמו בית מרקחת.

מתגעגעת. משווים כל הזמן: ביפן זה ככה, ביפן זה ככה. הארץ המתמיהה הזו, לימדה אותי שאפשר להסתובב במקומות רבים, שעות רבות, גם ברחובות ראשיים, גם במנהרות, גם בקניונים, ובכלל בכל מקום ובין נחילי אנשים – ולא לראות לכלוך כלל.

מגיעה הביתה. על האספלט מונחת פיסת נייר גדולה. אף אחד לא מרים.

געגועי ליפן גדלים מרגע לרגע. יהיה יום אפוף, רגל פה, רגל שם, רגע פה, רגע שם. הארץ הזו, ואנשיה: הותירו אותי חסרת אוויר…

6 תגובות to “הלם תרבות, בעת החזרה מיפן”

  1. יהודית Says:

    איזה יופי לשמוע ממך..
    ההלם התרבותי הוא גדול. אני זוכרת אותי..
    זו ארץ מדהימה. ממש שיעור באיך אפשר להיות אחרים
    אני סקרנית לקרוא אצלך עוד על הטיול..

    ואגב, התגברת יפה על ההתמכרות לאינטנרט… שבועיים לא היית פה
    יפה מאד

  2. benziv Says:

    טוב למצוא אותך כאן! איזה כיף.

    ואלה את צודקת, שכחתי את ההתמכרות כהרף עין.

    ויפן עדיין מהלכת עלי רגשות, חויות ומחשבות. הלם תרבות אמיתי. יותר מאשר בסין. בסין הרגשתי שזה הם. היפנים הם כמעט אנחנו או אולי ההיפך…

  3. יאיר דקל Says:

    ברוכה הבאה,
    התחלת את הפוסט במשפט "רומא. עייפה מהטיסה הארוכה מאוסקה"…
    לא הייתי ביפן ואינני יכול להגיד דבר על היפנים. אבל ציינתי את התגובה שלך לרומא.
    אנחנו רגילים לקטר על ישראל – לא אדיבים, לא מסבירי פנים, לא נקי, לא מתחשבים, אגרסיבים, הממשל אוי, וכו' וכו'.
    אני טוען וחוזר וטוען שישראל ככל העמים. במשפטי הפתיחה חיזקת אותי. גם רומא כך. ואוסיף: גם פריז ולונדון וניו יורק כך.
    אינני משווה אותנו ליפן, אלא למדינות המערב. אנחנו כמוהן. לא יוצאי דופן. גם בקיטורים.

  4. benziv Says:

    חן, חן. ברוך הנמצא.

    ואתה צודק.

    אחרי החזרה מיפן אני יכולה לראות את שקיעת המערב ואת הפריחה והצמיחה במזרח – ביתר שאת.

    נכון, אנחנו במערב, כנראה. ויש לנו הרבה מה ללמוד מהמזרח. ובמיוחד מיפן.

    ואגב כך, לא שמעתי יפנים מקטרים…

    מאד ממליצה שביום מן הימים, אם יצא לך אולי במקרה, תצא ליפן. אני גם ממליצה לעשות תחנות ביניים נעימות בדרך. אני התעייפתי במיוחד מהנסיעה הארוכה והנוראית.

  5. שוקי כץ Says:

    פעם היה נהוג לומר חייל מקטר – חייל חי….
    אשמח לבקר ביפן ואולי אפילו לשהות שם זמן מה….
    ברוכה הבאה

  6. benziv Says:

    ואני אשמח לחזור. אי אפשר לגמור את הארץ הזו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: