חוזרת ללמד ממקום אחר… המקום של מעט אנשים שקופים

היום, יום ראשון בקורס שאני מנהלת בחיפה, וגם התחלת סמסטר אחרון בו. בסוף הסמסטר הזה, אפסיק את העבודה בו.

ובכל הפסקה כזו יש התחלה חדשה מחכה מעבר לפינה או לדלת. נראה. מקווה להתפנות ליותר כתיבה.

הנסיעה האחרונה, ליפן, העשירה אותי כמו עשרה קורסים של תרבות בכלל ותרבות ארגונית בפרט. ראיתי במו עיני איך החיים בחברה אחרת משפיעים על כל אורחות החיים. איך תופעה מסוימת, אופיינית לבני המקום, חוזרת ונשנית בכל.

אחת התופעות היותר מרתקות היא המיעוט של אנשים שקופים בהשוואה למה שאני רואה בארגונים שלנו. כיוון שכללי הכבוד דורשים מהאנשים להתייחס זה לזה בניד ראש ובקידה, אין אנשים שמדלגים עליהם. כך ראיתי את נהג האוטובוס קד קידה לשומר במגרש החניה. הוא מצידו, אורו עיניו, ידו נשלחה בנפנוף וחיוך גדול על פניו.

כך גם לגבי עובדות ניקיון בשרותים. לא נכנסים בלי לקוד קידה. הן נראות. הן רואות. חיוך על הפנים.

אני מקווה שאת זה אעביר היום לסטודנטים שלי, לאו דווקא בקידה, אלא בתשומת לב לכל אחד ואחת. הסמסטר האחרון הוא הסמסטר המענג ביותר וגם החרדתי ביותר. מכאן הם יוצאים לסכם בצורה מעשית את עבודתם בשטח ולקבל את הבטחון להיות יועצים.

מאחלת לעצמי ולהם הצלחה.

קדה להם קידה.

2 תגובות to “חוזרת ללמד ממקום אחר… המקום של מעט אנשים שקופים”

  1. יהודית Says:

    שיהיה בהצלחה גם לך וגם להם.

    לא חשבתי על עניין הקידה מהזוית שהבאת כאן, של לראות כל אחד. לא להתעלם.
    אותי מעניין איך מחנכים חברה שלמה להתנהג באופן דומה, לנהוג לפי אותם כללי התנהגות, ולא לחרוג מזה. אפילו לא הדור הצעיר שכבר גדל למציאות אחרת.

  2. benziv Says:

    הם שומרים על המסורת ומקנים לה חשיבות.
    אני מניחה שזה כמו ללמוד שפה. ובעצם זו שפה: שפתהגוף…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: