Crying Is Not a Target

את המשפט הנהדר הזה אמרתי ללקוחה שלי, שנפרדתי ממנה אחרי כשלוש שנות סופרויז'ן. במהלך השנים האלה היא ילדה ילדים, עשתה מעברים בתפקידיה, השתנתה וצמחה. את המשפט ראיתי במוזיאון של הירושימה ויש בו מסר חשוב עבורי. המוזיאון כולו, בנוי ברוח השלום וההישרדות.

עוד דבר שנגע לי באותו המקום, הוא החשמליות שהפכו לסמל העיר. הסתבר ששלושה ימים אחרי נפילת הפצצה, חזרו החשמליות לפעול והיו לסמל של תקווה.

חשוב לבקר במקום הזה וחשוב ללמוד ממה שהיה.

בינתיים אני יושבת לי בקפה הילל שבאילת לוגמת קולה, וחושבת שמחר אתחיל לכתוב במרץ. היום: הסתגלות. פצצות אטום אפשריות, נראות רחוקות מאד. האומנם?

תגובה אחת to “Crying Is Not a Target”

  1. Crying is not a target: 2 « החיים בארגונים Says:

    […] בתאריך ה-6.10.10, אחרי שחזרתי מיפן, כתבתי פוסט בשם זה (https://benziv.wordpress.com/2010/10/06/crying-is-not-a-target/). […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: