זה יכול לקרות בכל מקום
לי זה קרה בבית קפה
יושבת ורואה איך מה שחשבתי ומה שעשיתי, מתפוצץ
כל הגבולות שלא שמרתי עליהם,
כל ההתרגשויות שהכניסו אותי
עוד ועוד למקום
שהביא אותי בסופו של דבר לרגע הבלתי נמנע:
התפוצצות הבלון
ועכשיו?
נותר לבהות בחלקיקים
בוהקים וצבעוניים
שנותרו
והתפזרו
לשמוע את השקט שאחרי המעשה
להבין
שאני לא עוד אמזונה אחת
ולתקן
לתקן מה שאפשר.
החיים בארגונים 
אוקטובר 24, 2010 ב- 11:43 am |
אני המום. מחכה להסברים. להמשך. למשהו…
אוקטובר 24, 2010 ב- 2:04 pm |
אל תדאג. רק אל תדאג.
מדובר בענייני עבודה…
ועבודה היא לא הכל.
עוד כמה שעות, ימים, שבועות, הכל יסתדר.
אספר לך בשמחה.
נובמבר 3, 2010 ב- 3:03 pm |
זה קורה..
לכל אחד
וגם אם אי אפשר לתקן
אפשר ללמוד מזה
נובמבר 3, 2010 ב- 3:08 pm |
וגם לדעת אולי שמידי פעם זה קורה, זה יקרה, וזהו.
ככה החיים. לא?