חזר הביתה

האיש שלי חזר הביתה. עכשיו צריך להתמודד עם מה שנשאר מהחוויה, בעיקר החלק הפיזי. אני מוכרחה לציין שהוא כל כך מתנהל יפה, ובפשטות, לא מציק, וכבר מנסה לחזור ולהשתלב ביום יום שלו, שלי, שלנו. ממש כמו שהוא ביום יום שלו. כל הסיפורים על גברים חולים – הם על גברים אחרים. הוא ממש 10.

ככה, לקינוח, שיחה קטנה שהאזנתי לה:

האחות סוגרת וילון.

גבר לאשתו: "טוב, תלכי, אני רוצה להתבודד איתה".

אחות: שותקת, לא מגיבה.

אישה לאחות: "תגידי, הוא יחיד כזה? או שכולם אותו דבר"?

אחות לאישה: "לא תאמיני כמה הם כאלה…"

אישה לאחות: "איך את סובלת את זה"?

אחות: "זה באמת לא פשוט…"

היא סוגרת את הוילון.

אני שומעת  ברדיו על א' שהיא כבר אורלי ועל ברלב שהוא כבר לא מועמד.

חשבתי, שהאופציה להיות אחות, הייתה על השולחן שלי, לפני שנים רבות: אפשר היה להתחיל בלימודים בגיל 17, לגור מחוץ לבית, ולקבל דמי כיס.

מזל שלא בחרתי בדרך הזו. וכל הכבוד לאחיות שפוגשות את הגברים ש"רוצים להתבודד", איתן. כל הכבוד. אני הייתי נשחקת רק מזה.

בינתיים נעלמת מהומה אחת וויקיליקס עולה לבמה.

4 תגובות to “חזר הביתה”

  1. שוקי כץ Says:

    טוב שחזרתם הביתה. אני שמח שאישך מתמודד יפה ומאחל לו החלמה מהירה. ניתן לו עוד כמה ימי "חופשה" כפויה , ושהות במחיצתך – ואחר כך אולי ניפגש שוב לקפה?

  2. benziv Says:

    חזרנו, ושקט, ואין אחיות, ואין חולים אחרים, ויש תהליך החלמה, והכל טוב.
    תמיד אשמח לפגוש אותך. נדבר.

  3. sbsd Says:

    רק בריאות והחלמה מהירה.

    הנאה גדולה לקרוא את שאת כותבת.

  4. benziv Says:

    תודה גדולה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: