יריד ספרים של "חבר" – בין ההצתות לכיבוי ולחקירות

בית החיל, רח' ויצמן פנת רחוב פנקס.

שולחנות ערוכים סביב הקיר, מכוסים במפות ארגמן, ועליהם ספרים. ספרים שכתבו אנשים השייכים למערכות הבטחון היום, או אתמול. על המפות תלויים השמות: ניר לבן פשוט, כיתוב אדום.

גם הספר שלי, פריכיות אורז, ימכר שם על ידי ההוצאה לאור.

צנוע, הכל צנוע. איש, איש, יושב מאחורי השולחן. לרוב האנשים כאן ספר אחד שכתבתו, לאחדים יותר מספר אחד. לחלקם רומנים, לחלקם שירים, חלקם הוציאו בהוצאה בעצמם, חלקם בהוצאה ספרים עסקית. חלקם כתבו לבד, לחלק אחר מהאנשים – היה סופר צללים (לעיתים גם שמו מופיע, והוא פומבי).

אני כבר קניתי שני ספרים.

נראה כמה יקנו את שלי, וכמה בכלל יבואו למקום השקט הזה, שככה, מציג את הספרים, ללא פרסום וללא השקעה שיווקית גדולה.

מזכיר את החיים של פעם.

*****

ובינתיים: עוד דלקה פרצה בגליל המערבי, עוד דלקה בדרום, והלוויות. כל ההלויות האלה, קורעות הלב. ונשיא מדינה אחד שבחר להיות בהלוויה של אלעד.

ופתאום אני חושבת על השם שלו: מעכשיו ולעד, יהיה קרוב לאל, חבל. הוריו, חבריו, כולם רצו בו לידם. רק בן 16 וכבר יצא למקום שישהה בו עד קץ הימים.