שדרת העצים הנופלים

כמה זמן אזכור את שדרת העצים הנופלים?

היום אמרתי, שקרוב לוודאי שאזכור אותם זמן קצר בלבד. איזה עניין יש לי בכמה עצים שנפלו בגלל סערה? 

בבוקר, הם היו מונחים על החלק המפריד בין שני חלקי הכביש, שליד גלילות, כששורשיהם דרומה ועלוותם צפונה. הדרך שלי הובילה ממזרח למערב. אני בטוחה שהגנן העירוני יטפל בהם.

הרבה יותר קל לי לכתוב על העצים הנופלים האלה, מאשר על הזונה שיושבת תחת השמשיה, שיערה צבוע בחום-אדמדם, שזופה ומכנסיה קצרים. גם אתמול הייתה שם, אבל לפחות היה יום יפה.

לא ראיתי אותה. השמשיה עמדה ריקה. סימן ללקוחות שיחכו, שעוד רגע היא תגיע. אני הלכתי לפגישת עבודה, וכשיצאתי ממנה, כמה שעות אחר כך, עצר שם טנדר גדול וכחול שהקיא אותה. הייתי מספרת מה המספר שלו, אבל לא הצלחתי לראות. היא יישרה את הבגדים ונעמדה לחכות ללקוח הבא.

בכל פעם שאני עוברת שם, נחמצים החלקים הפמיניסטיים שלי, אלה שעוד מוחים על גורלה. ואני מודה לאלהים שעוד לא עשיתי אותה שקופה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: