זבל: שתי הערות

זבל א':

שלשום, נחתה שקית זבל כחולה על הבוילר במרפסת השרות. אחת מהקומות שמעלי, מ-9 ועד 18 הייתה המקור של הזבל. אבל איזו?

חשבתי לעצמי: אפרק את השקית ואראה מאיפה נשלחה. כל הניירות שמצאתי, בין הבננות הרקובות, התפוזים, הלימונים, הלחם, הכריכים והסיגריות – לא עזרו לי. למדתי על הדיירים שמאחורי הזבל, שהם חיים לא בריא: מעשנים, ואינם מנהלים מטבח כמו שצריך. ידעתי גם שהם אוכלים אוכל מוכן, והרבה. הם עוד לא שמעו על כולסטרול, סכרת ועוד.

החזרתי את הזבל לשק, הורדתי אותו יפה לחדר האשפה, וחיכיתי. ידעתי שישועה תבוא באותה הדרך, מלמעלה.

ואכן, אתמול, נחתה שקית חדשה. על השקית היה כתוב: משפחת שקד. ממש לצורך הגינות, אני לא מספרת איזו קומה ואיזו דירה, אבל גם זה היה כתוב שם (ההגינות הזו שלי היא על תנאי: שלא יחזור האירוע ויתרחש לו שוב).

לקחתי את השקית, עליתי במעלית, צלצלתי בדלת. נער כבן 17 פתח לי את הדלת.

– ההורים לא בבית…

– חבל, אולי אתה יודע מי זורק את הזבל למרפסת השרות שלי?

– לא, אולי אחי…

– מבקשת שזה לא יחזור…

האם השיחה תעזור?

בחנתי יחד איתו. מאחורי המיטה וחצי בחדר שבו היה המחשב דלוק, אפשר היה להסתכל למטה ולמצוא את גגו של הבוילר שלי. הנה, כך זה קורה: הנער מזמין ארוחה שתגיע הביתה, יושב לו ליד המחשב או רובץ במיטה, ואז, הופ: מעיף את החצי האכול למטה.

ואולי גם אימא (אבא?) מבקשת שיוריד זבל. זה לא פשוט לרדת את כל הקומות לחדר האשפה, יותר נח וגם חביב: להעיף את השקית למטה.

הלכתי.

בערב, החלטנו לבנות גגון בשיפוע הגון כך שהזבל הבא ינשור לחצר, לטיפולו של ועד הבית, שלא התעניין בכלל (אולי בצדק אולי לא) בעניין הזה. באותה הזדמנות נגדור ברשת את החלל, כדי למנוע מהיונים לקנן שם ולהשתמש בכביסה כמצע טוב ללשלשת…

היום נקבל הצעה ראשונה.

זבל ב':

יותר מסובך. אני חברה בקופת חולים מאוחדת, ועד לא מזמן נשביתי בפרסומת שאומרת שמאוחדת היא הקופה הנבחרת. עכשיו אני שותקת, כי איזה גגון יוכל להעיף רחוק ממני את המנכ"ל שמואל מועלם, האם בעוד 20 יום נראה אותו מחליק למטה?

האיש הזה, שמנע ממני לקבל תרופות כשהייתי זקוקה להן, וכמובן גם מהרבה אחרים שהיו זקוקים לתרופות יותר ממני, האיש הזה ששכח שהוא אמור לעשות עבודת קודש ודאג רק לביתו פנימה – יותר טוב שילך.

ובמחשבה שנייה לא הייתי רוצה שיחליק למטה סתם כך, אלא שבית משפט ילווה אותו החוצה. קצת קלון לא יזיק לו, למרות שהוא כנראה בנוי לתלפיות מטפלון.

אני מקווה שהתחילה הספירה לאחור.

וזו הייתה מחאה קטנה, לא כל כך נשמעת של לקוחה אחת.