מלך העולם: אביב מול חורף (וקיץ גם)

מרחוק אני שומעת את שלמה ארצי שר את מלך העולם בלב השכונה.

מתקרבת. הגבול של בית הספר מכוסה בשיחים וצמחים שמפרידים בין הפנים לחוץ, בין הקודש לחול. מה הם עושים שם עם מלך העולם?

לא יודעת. אני מנסה לגלות ולא ממש הולך. חלק מהצבעים של הבגדים מתגלה: תכלת, לבן. ויש גם צבעים כהים מאד ואני מנחשת: מורים.

הנה, עוד מעט אראה כי אני מתקרבת לשער. הגעתי. ראשונה אני רואה את הפיליפינית עומדת (קיץ), מתבוננת ומשקיפה, ורק אחר כך אני רואה את הקשישה על הכסא, מציצה עוד רגע אל חצר בית הספר ורואה דרך עיני החורף שלה את האביב. אני מתבוננת בחיוך.

הפיליפינית קולטת אותי, ושרה: מך העום.. בשביה אתה יכו היות…

ואז מבקשת הגברת חורף להמשיך הלאה..

וגם אני הולכת ושומעת פחות ופחות ש"בשבילה אתה יכול להיות…"

אבל החיוך – נשאר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: