מורקמי, כותב ורץ

חזרתי אל מורקמי שהיה מונח לו גלמוד על המדף שליד המיטה שלי ("על מה אני מדבר…). גם המסע שלי ליפן כבר התרחק ממני מאד, אם כי אני עדיין מתכוונת ללמוד עוד.

 חזרתי אליו (גם אם לא אהבתי אותו לאחרונה), כי יש לי לקוח, שהוא רץ מרתון, ושוחחנו על המרתון כמטפורה של החיים שלו. למדתי בתמורה לשאלה שלי, שלמרתון חשוב להתכונן, בגוף ובנפש. וכך, בטרם שינה, פתחתי בסימניה, וקראתי פרק נוסף.

וראה זה פלא, מצאתי אותו מדבר על שאלה שחשוב היה לי לשמוע את התשובה עליה: "מהו המשאב החשוב לך ביותר כסופר"?

מורקמי מנה 3 משאבים חשובים:

א. כשרון. לדבריו, או שיש או שאין. אפשר לטפח מעט, אבל בעיקר חשוב הכישרון. כמו שבהיעדר דלק, שום מכונית לא תנוע. והכישרון נובע עד שהוא מתייבש. פרץ.

ב. כושר ריכוז. מורקמי עצמו כותב כשלוש שעות כל בוקר. לעיתים ארבע. מתעטף בסיפור. לא חושב על שום דבר אחר. מתבונן בנקודה אחת.

ג. כח התמדה. לא רק בוקר אחד, לא רק שבוע, לא רק חודש. מדובר כאן בשנה, שנתיים. כל יום.

קוראת וחושבת שהסופר הוא סוג של רץ מרתון. גשם, שמש, הסופר כמו הרץ, מכין את עצמו למעשה, והמעשה הזה חייב להיות במרכז. 

מי שכותב רומנים צריך את זה.

ומה עם מי שכותב סיפורים קצרים?

על השאלה הזו לא קיבלתי תשובה. אני מחכה. אולי בהמשך. ואולי זה בעצם אותו הדבר.

4 תגובות to “מורקמי, כותב ורץ”

  1. יאיר דקל Says:

    אני אוהב לקרוא את הרוקי מורקמי והתפעלתי מן הדמיון העשיר שלו, המשלב מציאות עם בידיון בלתי אפשרי לתוצאה מקסימה.
    איך הוא עושה את זה? – שאלתי.
    ברור שכישרון הוא הבסיס והיסוד. אבל שמעתי דיעה שסמים קצת עוזרים לדמיון להמריא. אני מקווה שלא.

  2. benziv Says:

    קראת את "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה"? – כאן הוא כנראה לא לקח סמים…

    אני מקווה כמוך שהוא באמת כשרוני ולא צריך את זה… בכל אופן – אנחנו לא ניקח, נכון?

    ומותר לו ספר פחות טוב… נחזור לקרוא אותו.

    הבוקר ראיתי שיצא ספר חדש של קוטזי שנקרא "תור הברזל". גם אותו אני מאד אוהבת.

  3. שוקי כץ Says:

    באופן אישי הסופר, מי שכתב את הספר הרבה פחות חשוב לי מהספר עצמו, מהתוכן. האם יש כאן סיפור טוב? האם מה שאני קורא מאפשר לי להתחבר אליו? הסופר עלול להיות גם מישהו נוראי כאדם או כאיש משפחה, או כרבים וטובים – שתיין מועדאו חולרע אחר….או אדם איכותי ועדין נפש…. באופן אישי ומקצועי, אני מכיר גם את הפער בין החומר שיצא מתחת ידי הסופר – לתוצר הסופי שאנו מכירים – שעבר עריכה. אין סופר שספריו לא עברו עריכה – על אחת כמה וכמה ספרים שתורגמו, שעוברים עריכה פעמיים – בלשון המקור ואחרי שתורגמו. אפילו סופרים כמו ז'וז'ה סרמגו עוברים עריכה פעמיים – בשפת המקור ובתרגום…ואפילו הארי פוטר….כך שיש יותר מאמנות אחת המעורבות בתוצר הסופי. כמי שעורך וגם כותב בעצמי, אני יודע עד כמה קשה לשבת ולכתוב באופן מסודר….אבל מנסיוני, רק ככה זה עובד, אחרת זה נמרח…

  4. benziv Says:

    כן. רק ככה זה עובד.
    וצריך לעזוב את מנעמי העולם וגם את דרישותיו, להיכנס לספר, ולכתוב.

    ממש כמו במרתון.
    בגלל זה אמר כנראה חיים באר, בראיון אחרון שצפיתי בו, שהוא נוסע כדי לכתוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: