למה את פוחדת מהצלחה? שאלה עם חסרון

השאלות שמבקשות להתחקות אחרי קשרי "סיבה-תוצאה", סופן שלא להיענות ואפילו לעצור את המשיבים הפוטנציאליים.

אפשר להמם בהם, זה כן.

למשל: למה את פוחדת מהצלחה?

בשאלה כזו כמה בעיות:

א. מניין לך שהיא פוחדת מהצלחה?

ב. ואם היא פוחדת מהצלחה, איך אפשר להגיע לשורשים? האם היא יודעת אותם?

ג. ואולי הסיפור הוא בכלל פחד מכישלון?

ד. ואפשרי גם שאין כאן פחד לא מהצלחה וגם לא מכישלון – אלא היעדר מידע רלוונטי כזה או אחר?

הרבה יותר נבון בעיני לשאול שאלות כגון:

א. ספרי לי על אירועי הצלחה…

ב. מה קרה בהם?

ג. איזה איפיונים היו בהם?

ד. האם היית שם לבדך? האם מישהו עזר?

ה. האם אפשר להפיק מזה למידה? ואם כן – מהי?

ו. מה זה יכול להגיד על הצלחה בעתיד?

ועוד.

הרבה שאלות, זה נכון. כולן בטווח המודע של הנשאל או הנשאלת.

והכל במקום שאלה אחת שלא מניבה תוצאות.

גישת הגשטלט מציעה אלטרנטיבה טובה לשאלות ששולחות אל הלא מודע, הסגור בדרך כלל. ונשארת בהווה. במה שהנשאל או הנשאלת מחזיקים בידם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: