יום גדוש עבר עלי היום. עיקר ההתרגשות שלי מתקיימת סביב המפגש החוזר עם עמיתים, חברים, סטודנטים.
לקפה ידע, הגעתי באחור בגלל פקק אדיר בכביש החוף, תאונה שהשאירה הרבה עיניים סקרניות, שהאטו עוד יותר את התנועה.
אחר כך המשיך היום כרגיל. וכמו בכנסים: נכנסתי, יצאתי, פתחתי יומן, סיכמתי עם אנשים שניפגש, רשמתי תאריכים ביומן ולא הספקתי לקנות ספרים בדוכן שהוקם (מזל שיש עוד מחר).
בסופו של היום שמחתי להיות שוב באסיפת החברים, לתמוך בנעשה, להציע, ולשמוע.
עכשיו ערב, אני מתכוונת ללכת לישון מוקדם. מחר אני יוצאת לדרכי ומעבירה בצהרים סדנא שנקראת:
ה"חדר הריק", כלומר כל אחד יוכל לבוא ולהגיד. תהיה הבנייה מינימלית. הנושא שנדבר בו יהיה השלב הבא (The Next Phase).
מקווה שתצא סדנא שתביא עימה נחת רוח ותובנות למשתתפים ולעצמי.
נראה מחר מה יהיה. ברור לי איך יתחיל: עמרם מצנע ועיתונאים רבים ימלאו את האולם… העיקר שנלמד.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה