לחדר הריק אפשר היה להביא את כל מה שרצו. הם הביאו. הם שאלו. הם אמרו. הם סיפרו.
135 דקות של הנאה. זה מה שהיה.
קבוצה אינטימית. קבוצה לומדת. קבוצה משתפת. קבוצה מתלהבת. קבוצה צנועה. זה מה שהיה היום.
והלוואי, ימים רבים כאלה.
תודה לאלוהי הקבוצות, ותודה לאיפ"א.
This entry was posted on ינואר 27, 2011 at 5:47 pm and is filed under גשטלט, הדרכות והשתלמויות, החיים בכאן ועכשיו, הישרדות במוסדות וארגונים, הצלחה. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed.
You can leave a response, or trackback from your own site.
ינואר 28, 2011 ב- 10:17 am |
אכן, כך היה וזה מה שהיה.
תודה למנחה ותודה לקבוצה.
מהריק עברנו לצעד הבא…
ינואר 28, 2011 ב- 10:36 am |
תודה לך!
ינואר 28, 2011 ב- 11:35 am |
אתי, אני מוקסם בכל פעם מהיכולת שלך להגיד כל כך הרבה בכל כך מעט מילים..
שמח שנהנית, שמח שהיה מוצלח. אשמע ממך מה ואיך היה – גם כשניפגש.
ינואר 28, 2011 ב- 11:38 am |
תודה חבר. ואני ארצה מאד לדעת איך היה אצלך. ומה עם הספר. ולאן ואיך אתה מתקדם.