הגדרה נפלאה זו מצאתי אתמול בערב בספרו הישן (1978) של פריץ פרלס: גשטאלט מלה ובמלה – תרפית התבנית.
העברית שם אף פעם לא הייתה מדויקת או קלה, אבל את ההגדרה הזו מצאתי מצוינת.
זהו הפער שבין הרמת רגל אחת לצורך עשיית הצעד הבא, לבין הנחת הרגל הזו על הרצפה שוב.
הייתי מאד רוצה שהסדנא של היום, תוכל להתעסק בפערים שבין העכשוים והלהלנים, ללא מורא.
שיהיה לי בהצלחה.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה