מבט על חתול (או חתולה)

זהו. סיימתי את צעידת הבוקר עם ירדנה וחזרתי אל המשטח שלפני הכניסה.

חמישים מטר לפני, חתול (או חתולה) מונח על הרחבה. חתולים לא שוכבים סתם כך. כלבים – אולי.

המכוניות החולפות במהירות של 5-10 קמ"ש, נזהרות מפני ילדים, ועכשיו עוקפות את החתול (או החתולה), שלא מגיב.

שני אחים צעירים בדרך לבית הספר. הקטן חולף על המדרכה, רואה, ומסובב את הראש לאחור. אחיו מושך אותו בכנף הבגד, ואחר כך הם הולכים ושותקים.

אני חושבת לעצמי שאולי הילד מזכיר לעצמו שיש מוות, ובדיוק אז, רועד החתול כמה רעידות קטנות ואני נמלטת הביתה. לוקחת איתי רק את הרעד. מוחה שזה מה שאני יכולה. רק זה.

בחוץ יום יפה. השמש זורחת. אביב בחורף.

שעתיים אחר כך ירדתי שוב. החתול לא היה. אמרתי שלום לעובדת הניקיון הקווקזית, יפה וצעירה מאד, שניקתה את הלובי של הבית בלי לדעת עברית. אולי היא סילקה את החתול שממול.

שתי פיליפיניות צעירות חצו את הרחבה, במקום שבו היה החתול מונח, וציחקקו.

נוף עירוני של יום שישי בצהרים.

אף אחד לא מתרגש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: