אני נכנסת לחנות של "באג". שלושה בחורים צעירים נמצאים שם. ואני כנראה שקופה, חסרת פנים, חסרת גוף. לא רואים, לא שומעים.
עומדת ושואלת את עצמי למי לפנות. מחכה.
אחד אוכל פיתה ופניו באוכל שלו. אין מה לפנות אליו. אחד נראה רגוז ופניו לעבר השלישי. השלישי מדבר אל השני ופניו אליו.
אני עומדת וחושבת לעצמי אם עלי לצאת מהחנות.
בסוף אני מחייכת ואומרת שהייתי צריכה תמונה כזו. תמונה אחת שווה מאלף מילים. הרגוז מרים את פניו, רואה אותי. לא מבין מה אני אומרת אבל מתעשת. הוא ימכור לי בעוד דקות ספורות קומפי, מקלדת לילדים. 700 ש"ח. ואף מילה של התנצלות. פנים ענייניות במקרה הכי טוב.
שאלתי את עצמי מה אני יודעת על הארגון וחשבתי, שלו הייתי מתבקשת לאבחן, היה לי משהו להתחיל ממנו. דווקא לא נראה לי מחמיא.
ומהצד האחר, כלקוחה: כל העיצוב בחנות, וכל היופי האלקטרוני, לא ישלימו מה שאיבדה קבלת הפנים. הם לא הפסידו אותי הפעם, אבל בוא נאמר שעל הנאמנות שלי לא הייתי חותמת עכשיו, ולא בטוח אם אשוב. ובאידיש היו אומרים: "אזיין פנים האבן זיי" במשמעות: כאלה פנים יש להם…
משחררת מחאה אלקטרונית, בינתיים.
בהמשך – נראה.
החיים בארגונים 
פברואר 24, 2011 ב- 1:09 pm |
נתקלתי ב"קבלת פנים" כזאת בחנויות שונות. בדרך כלל אני משאיר את המוכרים הזועפים והולך. ואם אני נזקק לשירותיהם, אני זוכר את היחס שלהם לפעמים עתידיות.
גם בסניף של באג אצלנו בשכונה לא זכיתי ליחס טוב במיוחד. עובדה, אני זוכר להם את זה.
פברואר 24, 2011 ב- 2:02 pm |
העיקר, שהסדנאות שמלמדות מתן שרות, מלאות… ומדריכים חדשים מלמדים מוכרים חדשים וישנים.
היום הייתי מוכרחה לקנות, לא יכולתי להשתהות, נכנעתי.
מחר – יש לי ברירה… גם אני זוכרת.
פברואר 24, 2011 ב- 5:27 pm |
וכי למה אתם מצפים מרשת שה-DNA שלה הוא BUG ?
פברואר 25, 2011 ב- 7:19 am |
אוהב את היידיש שאת מערבת מידי פעם….גם אם היא מתובלת בגרמנית…נדמה לי שביידיש אומרים "אזיי פונם אוסט זיי", ואולי ככה אמרו בעיר ייש שברומניה (יאסי" בעברית) בכלל מקרה נראה לי שהאבן זי זה בגרמנית…
ולגבי צעירי באג נותני השירות…אתמול בערב ישבנו בבית הקפה השכונתי שלנו וליד שולחן קרוב ישבו 3 צעירים…כל אחד והמחשב האישי שלו פתוח ומזדקר בחזיתו -כחומה גברית בצורה. אחד מהם גם ישב עם שתי אזניות ושני האחרים עם בלוטוס באזנם. כחצי שעה ישבו בדממה – אולי שוחחו באמצעות המחשב…..ואז קם אחד מהם והפטיר לעבר חבריו "יאללה אני זז". אסף את עצמו והלך. האם יתכן שהם היו אותם שלושה מחנות באג???
פברואר 25, 2011 ב- 9:40 am |
היי שוקילה!
אכן, כל מקום עם האידיש שלו, וגם.. בדקתי קודם איך בדיוק כותבים,במקורות. אני מנסה לדייק, כי לצערי האידיש שלי, נכון להיום, מדוברת רק ביני לביני.
התאור שלך מעניין וחי מאד. אולי הם באמת מהחנות, ואולי הם לקוחות תואמי באג. אני מודל ישן יותר, שעוד מסתכל בעיניים… ועושה עם הפה תנועות, ומרעיד את מיתרי הקול. ייתכן שהזן הולך ונעלם…