קרנף במים

חברה שלחה לי את אפריקה המדהימה בתמונות.

אני מתבוננת בקרנף, עומד במים רדודים, והוא משתקף בהם באופן מלא כך שנראה כאילו קרנף אחד עומד על קרנף שני, הפוך, כף רגל על כף רגל.

אני מתבוננת במגע ראש האריה בראשה של הלביאה ורואה את הרוך ששכח ששניהם חיות.

אחר כך אני רואה את הסדר המאורגן כל כך של הפילים צועדים בזה אחר זה, גדולים כקטנים ואת הג'ירפות מפוזרות כמו גבעולים ארוכים על פני השדה.

אני רואה את הנמרים נחים, אחד מהם על עץ, ואת הלביא פזור הבלורית.

וכל אלה מביאים לי געגועים גדולים, לאפריקה. מזכירים לי את הסאפארי ההוא, עם החברה הגאוגרפית, שיצאתי אליו עם חברה, שאני כבר מזמן לא בקשר איתה.

ואני אוהבת את מה שהיה, וחושבת שאולי הגיע הזמן לקחת את הנכדים שלי לסאפארי.