על תולדותיו של קארבר, בעקבות המועדון הספרותי שלנו

אני אוהבת את הכתיבה של קארבר. גם את השירים שלו, גם את הסיפורים. הייתי רוצה לכתוב כמוהו, אבל זה ממש לא פשוט. לא מדובר כאן רק בשפה בגובה העיניים, ללא הרואיזם, אלא גם באיכות יוצאת מגדר הרגיל של הבנת תהליכים אנושיים וספרותיים.

לקרבר כתיבה רזה ומהודקת, מינימליסטית. צ'כוב אמר ש"כתוב היטב, פירושו מחוק היטב", ובעקבותיו אמר גם גורדון ליש (מי שערך את כתבי קרבר): אם אתה יכול לכתוב ב-20 מילים וב-50 מילים, בחר את העשרים. אני אוהבת את הציטוטים האלה. הם בהחלט נר לרגלי.

המחמאה הכי גדולה הייתה שהכתיבה שלי מזכירה את זו שלו, וקיבלתי אותה מסופר שלא ידע שאני אוהבת את קארבר.

אתמול הייתה לי הזדמנות לשתף את חברי למועדון הספר, במה שאני אוהבת אצלו. את החומרים מצאתי במקומות שונים, בספרים שונים, ובפרסומים באינטרנט. 

ובין השאר אמרתי לגביו:

קרבר הושווה להמינגווי (גם הוא הושפע מצ'כוב), ולא אהב את ההשוואה. הוא היה הרבה יותר שמח לו היו מדגישים את השפעתו של צ'כוב, שכמוהו, נולד למשפחה קשת יום, וכתב סיפורים קצרים.

 הוא נולד בקלצקני, אורגון, ליד נהר קולומביה, במאי 1938, וגדל בוושינגטון למשפחה ממעמד הפועלים. אימו עבדה כמלצרית, אביו היה אלכוהוליסט, ועבד במנסרה, והוא עזר לו בעבודתו, שהתבצעה בקליפורניה. הוא היה גם נער שליחויות. יש אתרים שאומרים שעבד גם בחדרי מתים, בניקיון. הקשר עם אביו היה מורכב, אבל התברך בסיפורים רבים, כולל סיפורים על סבו שלחם במלחמת האזרחים משני צידי המתרס.

 יש אומרים שנולד כמשורר, הוא עצמו לא חשב כך, ואמר שאם היה צריך להחליט מה הוא יותר, היה בוחר בפרוזה. הסיפור הקצר נראה לו כצורת הספרות היחידה שמרשים לו חיי המצוקה שלו: "הייתי חייב להתיישב ולכתוב משהו שיכולתי לגמור עכשיו, הלילה, או לפחות למחרת בלילה, לא יאוחר מזה, אחרי שאני חוזר מהעבודה ולפני שאני מאבד עניין" (לאחר מכן היה חוזר ומשכתב עשרות פעמים). ואחר כך בקפדנות ובתשומת ­לב אינסופית הוא הפך מה שנראה כסיפורים פשוטים ליצירות אמנות. 

בגיל 18 נישא לאשתו הראשונה, מאריאן בורק, שהייתה בת 16 וחצי שנה לאחר מכן נולדה ביתו. בהמשך נולד בנו. אשתו, שלמדה בפנימייה פרטית וידעה: לטינית, גרמנית, כימיה, פיזיקה, היסטוריה ושקספיר (כמו שמסופר עליה בפשטידת שחרורים),  עבדה בעבודות שונות החל ממלצרות וכלה בהוראה, פירנסה, ותמיד הרוויחה יותר ממנו. יש אומרים שהמשפחה הראשונה שהקים, הוקרבה לאומנותו וחלק מהיצירה שלו מתייחס לזה. הוא למד כתיבה יוצרת במקומות שונים, בין השאר אצל ג'ון גרדנר, שתמיד אמר עליו שכל אימת שכתב הרגיש אותו מציץ לו מעבר לכתפו. 

בהיותו בן 22 פורסם סיפורו הראשון. מאז פרסם בהתמדה, וספג מכות כלכליות קשות. הוא פשט רגל פעמיים וחזר לעבוד בעבודות מזדמנות. אחרי שהפסיק לשתות עבר לוושינגטון. 

ב-1977, הוויסקי, הרס את המשפחה שלו וגם את הכבד, אם כי גם הביא לו תכנים רבים ליצירתו. ביוני אותה שנה הוא חדל לשתות ואמר: "אני מניח שסתם רציתי לחיות". ארבעה חודשים מאוחר יותר הוא פגש את טס וב78 הם עברו לגור יחד. ב83 הוא התגרש ממריאו. 5 שנים אחר כך אובחן כחולה סרטן ראות. זה לא הפתיע אותו, כמי שתיאר את עצמו כ"סיגריה שצמוד לה איש". הורידו שני שליש מהריאות שלו, מה שלא מנע את הגידול במח. הוא וטס נסעו לנבדה ונישאו שם. השירים האחרונים מלאי פחד, אבל לא מלאי רחמים עצמיים. 

קארבר לא חיי "חיים רחבי יריעה", כאלה שבהם אפשר לקום בבוקר, לחשוב על מה שנכתב אתמול, להסתכל שעה שעתיים בגבעות הירוקות, למחוק, לחשוב, לכתוב. באופן הזה ההכרח יוצר את הסגנון, והסגנון הופך לחרב שמשנה את החיים של הכותב.

 גורדון ליש ערך את כתביו עד לנישואיו עם טס, הוא כמעט לא דיבר עליו בפומבי אבל באחת ההזדמנויות אמר:

 he is remarkably smart and sensitive to the needs of a manuscript. He' s a good editor. Maybe he's a great editor. All I know for sure it that he's my editor and my friend, and I'm glad on both counts."

 בישראל שהה כשנה וחצי, לאחר שאשתו השנייה טס גלגר, קיבלה מלגה. הם התגוררו ברמת אביב, אם כי יש שאומרים שזו בעצם הייתה יפו.

המשך יבוא…

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: