בכיכר המדינה, אני אפילו לא חולמת

יש לי זמן בין פגישה שבוטלה, לפגישה אחרת שעוד רחוקה.

אני יוצאת לסיבוב, מתבוננת בבגדים.

רוב החנויות מוכרות הלבשה, הנעלה.

מכירת סוף העונה מביאה הנחות, 70% אומר השלט.

ב29,000 ש"ח אוכל לקנות חצאית, חולצה וגרביים, וזאת בתנאי שיהיה להם את המספר שלי.

המוכרים יפים ולבושים יפה גם כן.

אני לא שייכת לכאן. זאת לא השפה שלי. אני לא מחפשת הנחות כאלה, שמתירות בסופו של דבר מחירים כאלה.

זאת לא השפה שבה אני חולמת. גם המספרים האלה רחוקים ממני. גם אחרי ההנחה.

אני מניחה שגם העובדות הסוציאליות – לא יכולות לקנותאת זה.

ולאימא של גלעד אין ראש לזה ואין ממון (ככה אני מניחה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: