פרורים ממחיר הגלובליזציה: שתי הערות על המצב

א. בי"ח שיבא:

כבר לפני כמעט 8 שנים כשנותחתי בשיבא, השתתפה בניתוח רופאה מקפריסין. צעירה מאד. חשבתי לעצמי כמה יפה שיש חילופי מתמחים עם קפריסין. חשבתי על חילופי מתמחים. היום אני מבינה ששיבא חתמה זה עתה על הסכם, שישאיר את המתמחים הישראלים כמעט בחוץ. כל המתמחים שיבואו להתמחות כאן, מלונדון, מקפריסין ועוד – יוסיפו לקופת שיבא סכומים יפים מאד ביורו. ומה חשבנו? שהגלובליזציה תשאר רק בנושא בגדים תחתונים ודלתא?

והאם חשבנו שזה לא אומר שרופאים ישראלים לא יעברו לחו"ל להתמחות או לעבודה קבועה? אם השוק גלובלי, הוא גלובלי בתחום הרפואה גם.

ב. כספים:

אחת מתוצאות הלוואי של יפן שמתמוטטת והולכת תחת עננים גרעיניים והאסון הגדול – עולות שאלות חדשות שלא נשמעו שלשום. בימים האחרונים היינו עסוקים באנשים, בתגובות, במשמעויות הרפואיות, במקלטים, באופי היפני. היום, אני רואה את הדאגה הגוברת לגבי השקעות כלכליות שנעשו ביפן, בכסף, במפעלים – ועל השפעתם על הכלכלה שלנו.

אני צופה השפעות נוספות. משלמים מעט בישראל? האנשים זזים הלאה (האם עובדים סוציאליים יעברו למקומות אחרים בעולם?)… אסון במקום אחד בעולם…  משלמים עליו כאן בארץ.

וכמובן שאלה פרורים ממחיר הגלובליזציה. המחיר האמיתי גדול הרבה יותר.