מהר, מהר… צ'יק, צ'ק

אתמול הייתי אצל רופא מקצועי.

מראש ידעתי שלא יהיה זמן, על הרשימה שנתלתה על הדלת, מצאתי שאני איתו בין השעות 16:35 עד 16:40. לפני היה איש. אחרי הייתה אישה. חשבתי איך אני נכנסת ומיד אומרת מה שאני אומרת, איך אני מייעלת את הפגישה, איך אני ממקסמת אותה.

וכך היה, כמעט. כי לפני הוכנסה תינוקת ללא תור (אין לי טענה). המחשב של הרופא לא עלה (אין לי טענות).

כשנכנסתי בסופו של דבר, כבר השתרך תור של מועמדים אחרים לחמש דקות עם הרופא.

אני חושבת על הפצינטים שלו: איך ירגישו אחרי החמש דקות?

אני חושבת על היום שלו. בין השעות 16:30 ועד לשעה 19:30, הוא יראה כ-36 אנשים. הם יחלפו על פניו כמו נופים בשינקנסן.

כמה יוכל לעזור?

מה הוא יזכור בסוף היום?

ואם רעייתו תשאל אותו: איך היה, מה יענה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: