הרהור א':
זוהתה ההרוגה בפיגוע בירושלים. בריטית. חוקרת. לומדת. בטוח שלא עשתה דברים רעים שעליהם הגיע לה למות. היא גם לא שום צד בסכסוך. אישה שקטה, אומרים עליה, בת חמישים וחמש. טיפוס של לומדת. רצתה לתרגם את התנ"ך. למדה עברית. הייתה שם ברגע הלא נכון. התבוננה מסביב, נשמה את אויר הרים ואוטובוסים ולא ידעה שאלה נשימות אחרונות. הודעה נמסרה למשפחה. גופתה תועבר בקרוב. שגריר בריטניה, גולד, מטפל בזה עכשיו. אולי היא כבר בדרכה הביתה.
האם אפשר להגיד עליה שמתה למען קידוש השם?
הרהור ב':
להבדיל: אליזבט טיילור גם היא מתה. מבוגרת הרבה יותר. ביקשה לאחר ללוויה שלה. לא יכולתי שלא לחייך.
הרהור ג':
הרמתי טלפון לאחד הפעילים למען גלעד שליט. גיליתי שיש אמהות למען גלעד. מצא חן בעיני. ההפגנה הקרובה ב-31.3.11, בקרייה בת"א. הייתי באה ברצון. אני בתורכיה בתאריך הזה. מלמדת. מי מוכנה לבוא במקומי?
ביקשתי גם להצטרף לליל הסדר. הבנתי שזה לא אפשרי. כרגע. אולי אדע יותר קרוב יותר לליל הסדר.
הרהור אחרון עד כה:
יום שישי. עוד מעט בריכה. עיתונים. לסדר את הבית. לגמור לשלם, לשלוח חשבוניות. להתכונן לנסיעה.
החיים בארגונים 
מרץ 25, 2011 ב- 8:27 am |
היי אתי,
את הפעילות של אמהות למען גלעד מארגנת (או אחת המארגנות) טובה וייסמן מנופית.
המייל שלה הוא tweisman@barak.net.il
שבת שלום:)
מרץ 25, 2011 ב- 8:41 am |
תודה. אני פונה.
אפריל 12, 2011 ב- 10:24 am |
אין לי שום בעיה, עם הרצון להחזיר את גלעד שליט הביתה .יש לי בעיה עם התוצאה
האפשרית לאחר מכן .למשפחתו לפחות יש תקוה שישאר בחיים ,הם אנשים נהדרים
ואצילי נפש ללא ספק. איך הם ירגישו, כאשר בנם השתחרר, ובעקבות שחרורו יהרגו
ע"י משוחררי החמס ,כמה עשרות יהודים, שלבני משפחותיהם ישארו רק זיכרון כואב
ומצבה ?. לממשלה יש אחריות כוללת ,לכן הייתי מציע למשפחת שליט לחזור הביתה
ולהתפלל לשלומו. הלחץ על דעת הציבור והממשלה רק מחזק את המיקוח של החמס
ומבהיר לו ,שיש בידו אוצר, שערכו הולך וגדל. דילמה קשה וכואבת .