מלחמה בדרום, שקט בצפון

כאן, בנתניה, יפה בחוץ.

רק כשאני פותחת את האינטרנט, אני מגלה את המלחמה. גם בהקשבה לחדשות. מלחמה שלמה מתנהלת, ואני שלווה. האומנם?

מזכירה לעצמי את הימים שבהם הצפון היה חוטף, ובדרום היה שקט.

ישראל משנה את מפת הספיגה באופן מתמיד: רק דבר אחד לא משתנה כמעט: אנחנו סופגים. בעיקר בגבולות.

ובעוד אני כותבת אני נזכרת בפיצוץ האחרון בירושלים. אומרת לעצמי: גם במרכז הארץ זה היה, הנה ירושלים היא רק תזכורת.

כמה מהר אני שוכחת. עוברת לסדר היום.

נולדתי מתוך המלחמה וחיי מתנהלים כך גם הלאה. דורות של אנשים מתמודדים עם פציעות, תמונות, משמעויות.

מעבר לכל מה שקורה, פיתחנו כנראה איזה חוסן.

והחוסן הזה לא משכיח את מה שאני רוצה, ממש כמו האחרים: שלווה. שקט. סתם שבתות. סתם ימים של חול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: