1961: "הייתי תולה אותו בעצמי"

היה כנראה יום אביבי, אבא ואני יצאנו אל הגינה.

שם, ליד עץ המנדרינות ששתל, אמר לי אבא, ברגש "הייתי תולה אותו בעצמי". אבא שלי לא היה מדבר ככה על אנשים.

אבל אייכמן לא היה סתם איש.

אבא לא היה מתחיל בשיחה, בדרך כלל היה מתחיל בשתיקה.

אני מניחה היום, חמישים שנה אחרי שאמרתי לו משהו כמו: "איך אפשר לתלות בן אדם"? ואולי משהו כמו: "מי יסכים לתלות בן אדם"?

את השאלה המקדימה כבר שכחתי. היא הייתה תמימה, מפוחדת. אבל אבא אמר: "הייתי תולה אותו בעצמי", ואולי אפילו חזר פעמיים על המשפט. ובטוח שאמר אותו בקול.

אני זוכרת את מנהרת הרגש הקשה שנחשפתי אליה, ממש באותו הרגע.

לא ידעתי שהיא קיימת שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: