אדווין נויס, בין מייסדי מכון הגשטלט של קליבלנד, ועוד – נפטר

אדווין, יהודי גבה קומה, אוהב חיים, מקפיד בלבושו, אוהב אוכל טוב, אוהב לאהוב – חכם, ככה היכרתי אותו. פגשתי את האיש החם הזה, לראשונה, ב-1994. הייתי במחזור הראשון של התוכנית הבינלאומית שהקים (IOSD) , להכשרת יועצים ארגוניים. הוא שמח לקראתי, גילה לי שבתוכנית יש יהודים נוספים וגם הוא עצמו יהודי. הייתי ישראלית יחידה והוא דאג לי באופן אבהי ממש. מכאן התחילה חברות של שנים. הוא השפיע על חיי המקצועיים וגם על חיי הלא מקצועיים. בשלב מסויים צרף אותי לסגל ההוראה של התוכנית, וכך המשכתי גם ללמד וגם ללמוד. 

קראתי את ספריו בשקיקה, למדתי אותם, הוא היה מורה שלי ואחר כך מנהל, ועמית. הייתי לקולגה שלו. אפשר לומר שהיה בו משהו מדמות האב עבורי. הוא היה מורי ורבי. אין סטודנט אחד שלימדתי, שלא שמע עליו. גם נועצים שלי, במיוחד כאלה שהם יועצים ארגוניים – שמעו עליו.

חבילת ספרים גדולה, שכתב, חולקה על ידי ליועצים שונים כאן בארץ. הכתיבה שלו הייתה פרקטית ונהדרת והוא יכול היה לחבר, בשיחה, את ההשתלשלות של התאוריה מאז ימי פריץ פרלס ועד היום.

הוא חי בתקופה בארה"ב, והיה חלק מתנועת המחאה של שנות השישים, שהשאירה חותם על התרבות ואומנות, היה אחד מאלה שהאמין באהבה יותר מאשר במלחמה. אני בטוחה שהיה בין המתנגדים למלחמת ויאטנם, והייתה לו ראיית עולם ליברלית-שמאלית.

כמה דברים שאני יודעת על חייו:

א. אדווין נולד בארה"ב, ב-1926, למהגרים ממזרח אירופה, שרצו מאד שיקלט ויטמע בחברה האמריקאית. שמו יכול לשמש כסמל לשאיפתם זו – אין בו שום סממן לא-אמריקאי.

ב. אדווין למד מקורט לוין, פריץ פרלס ואחרים, ויחד עם קבוצה של חברים ייסד ב- 1954, את מכון הגשטלט בקליבלנד, והיה הנשיא של המוסד 7 שנים החל ב-1960 (http://www.gestaltcleveland.org/).

ג. הוא נישא לסוניה מרץ, ויחד הקימו משפחה. הוא נהג לומר עליה, שבניגוד לאימו שהייתה אישה שתלטנית, סוניה נתנה לו חופש רב (שנות השישים…).

ד. הוא עבד כפסיכולוג וכיועץ ארגוני ולימד מנהלים ב-MIT, ב- SLOAN SCHOOL.

ה. הקים תוכניות לימוד שונות, וייסד כשהיה בן למעלה משבעים, את הוצאת הספרים ואת המרכז הבינלאומי של הגשטלט בקייפ קוד (http://www.gisc.org/). הייתי שם לפני שהבניין התרומם, אבל התוכניות כבר התקיימו שם. התארחתי הרבה בביתו, שבין עצי האורן, ליד חופי האוקיינוס. אכלתי שם אוכל מקומי, והתארחתי בבית פתוח ומבשל.

ו. ב-2010, קיבל פרס מפעל חיים מה- OD NETWORK.

ז. כתב ספרים חשובים, ביניהם  Organizational Consulting. ספר מומלץ ביותר.

בין המשפטים הידועים שלו, אלה שאני משתמשת בהם לעיתים קרובות, אפשר למצוא שניים בולטים:

1. Trust the Process – את המשפט הזה שמעתי כשהיה מפגש קשה עם לקוח, ולמדתי לעשות בו שימוש.

2. Isn't it Ineresting? – משפט שהיה מזכיר לי שיש מציאויות מרובות.

אדווין ביקר בארץ פעמים רבות, השתתף בכנס של איפ"א ובאירועים אחרים. חלק מהמפגשים הבינלאומיים שיזם, התקיימו בירושלים, בנוה אילן. הוא הילל את הארוח שם ואהב את הירקות הרבים שהוגשו. תמיד היה מזכיר לסטודנטים מכל העולם את המשפט "בשנה הבאה בירושלים הבנויה". לב חם ואוהב.

דווקא בשנים האחרונות התרחקנו. ואני מצרה על כך. מצד שני אני מבינה שככה בדרך כלל מתנהלים החיים.

הוא נפטר ב-20.5.11, יום הולדתו ה-85, בביתו, בנוכחות אשתו, שתי בנותיו, נכדיו.

אני בטוחה שאחזור לעסוק בו, גם כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: