ושוב – קבוצת כתיבה מתחת לעץ

ושוב ישבנו מתחת לעץ, הקראנו את שכתבנו (לא לפני שישבנו במטבח וסעדנו),

התעלמנו מהמסביב ונכנסנו לקרביים של מילים וסיפורים,

ואחד המשתתפים הביא סיפור שכתבה אימו, ושיר שכתב הוא עצמו (כשהיה בן 9.5),

אפוקליפסה עכשיו, הוצגה בלבוש חדש של שלושה ימים בחייה של…

וצחקנו בספירת מלאי,

הצצנו במגירה סודית ביותר…

והתגעגענו אל מי שחסרה (אולי בגלל מגירות סודיות יותר או פחות – שלה),

לבסוף, לפני שהתפזרנו, קנחנו בבעל הבית שחזר מהעבודה.

שעות אחר כך, כשטבלתי בבריכה, ושחיתי צפונה ודרומה, דרומה וצפונה, וחוזר חלילה, חשבתי על כוחה של המילה הכתובה. ואולי על כוחה של המילה המסופרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: