ושוב חושבת על הכרטיסים, אמורה לצאת לסדנא בהונגריה. יש עוד זמן. רק בספטמבר.
מי יהיה? כל העולם ונציגיו. גברים ונשים. מנהלים ויועצים.
מה אעשה? בוודאי אשב שבעה ימים במעגלים, מעגלים קטנים ומעגלים גדולים. ואנשים ידברו. ואני אדבר. והאנגלית תתגנב אלי לחלומות, אחרי כמה ימים של שינה הונגרית, כי זה מה שיש.
בודפסט מחכה לי ואני מתחילה לחשוב על המפגש.
יש משהו מהנה מאד בגשטלט. אחת שלמדתי – התחלתי לטייל בעולם. ומרגרט מיד כבר אמרה שזה מה שקורה לגברות שעברו את המעברים כולם, והן כבר נשים גדולות ובשלות…
אני משאירה את הפוליטיקות של אנשי המקצוע בצד. עוזבת את כל הפיצולים שבין קלינאים ליועצים ארגוניים, שבין האמריקים לגרמנים, מחכה לימים חדשים.
גשטלט נטו. יהיה לי?
בינתיים אני מסתפקת בסדנא קטנה של גשטלט, שאני מעבירה כאן:
יוני 3, 2011 ב- 5:20 am |
עם הזמן התחלתי לפתח סקרנות לדבר הזה שנראה שאת כל כך חיה, הגשטאלט. הייתי פעם בסדנא אצל ישראל בר כוכב שפתח אשנב וציינתי לי, שמתי שהוא בהמשך אמצא גם את הדלת. אני רואה שפספסתי והתחיל כבר…
תהיה עוד סדנא?
יוני 3, 2011 ב- 6:43 am |
גם אני מכירה היטב את ישראל בר כוכב. למדתי אצלו שירה. הוא למד בקבוצה שהייתי קו מנחה של דורותי סימינוביץ' שהיא דמות מדליקה ומיוחדת בעולם של הגשטלט.
תהיה, בוודאי שתהיה עוד סדנא.
להבא אכתוב עליה לפני שהיא מתחילה.
יוני 3, 2011 ב- 4:00 pm |
אתי'לה, בהצלחה. מאחל לך הנאה צרופה גם כאן וגם שם…
יוני 3, 2011 ב- 4:21 pm |
תודה.