מצבן של נשים בישראל – תקוע

פותחת את העיתון, הבוקר, רק כדי לגלות שיש עוד הרבה מה לעשות.

רק לפני ימים ספורים נשאלתי אם השתנה מעמד האישה לחיוב, מאז הייתי פעילה במאבק. השבתי בחיוב. בצעירותי היה טריויאלי שיש שתי רשימות שכר: אחת לנשים, השנייה לגברים, אבל מאז עברו מים רבים, ואף מעסיק לא ישויץ בזה (גם אם ינהג כך). גם בזה יש משהו, אבל כמובן שזה לא מספיק:

א. 15 שנים אחרי בג"ץ מילר, לא סיימה אף אחת מ15 הנשים שהתחילו את קורס הטיס האחרון (הבנים חוששים שהקורס יהפוך לנשי?), כך אומרת הכותרת ב"הארץ" של הבוקר, עמוד ראשון.

ב. ועדה מטעם האו"ם גורסת שמצב הנשים בישראל בכי רע משפטית וסוציולוגית,  ודורשת לאפשר נישואין אזרחיים, לסיים את הפליית הנשים בדיני המשפחה ולהגן על נשים ונערות מאלימות של מתנחלים. גם זאת אחת הכותרות, בעיתון פנימה.

התביישתי הבוקר. התביישתי. הפנים של המדינה שבה אני חיה, היו חורשות רע לשכמותי. לא אהבתי, ממש לא.

5 תגובות to “מצבן של נשים בישראל – תקוע”

  1. Idan Bchor עידן בכור Says:

    אני מסכים כי יש הרבה מה לשפר במצבן של הנשים בישראל, במגוון רחב של תחומים.

    עם זאת, ודוקא כאשר רוצים לנהל מאמץ לשינוי – כדאי להיזהר מכותרות פופוליסטיות ומטעות, כמו זו המופיעה בסעיף א' בדברייך מעלה
    הטענה כי "15 שנה אחרי בג"ץ מילר לא סייימה אף אחת מ-15 הנשים שהתחילו את קורס הטיס…" חושפת בורות ו/או נסיון להטעייה מצד מפרסם הכתבה:
    1. בשנים שחלפו לאז בג"ץ מילר זכינו לראות על מגרש המסדרים ובטייסות ח"א מספר טייסות ונווטות. אשר סיימו את הקורס בהצלחה.
    ברמה הסטטיסטית, אכן נמוך שיעור הבנות המסיימות את הקורס מזה של הבנים. ממה זה נובע? לא לגמרי בור ובכל מקרה לא ה המקום לדון בכך.
    לייחס זאת "לרצון רע" של מפקדי ומדריכי בית הספר לטיסה מהווה השמצה פרועה וחסרת כל בסיס.
    2. מאחר ואני לא מכיר את נתונים המדויקים של הקורס האחרון, אני מניח כי המידע שבידי הכתב אומר כי אף אחת מ- 15 הנשים שהתחילו אותו לא לא סיימה אותו. נניח כי הסטטיסטיקה "בגדול" אומרת כי רק כ- 10% ממי שמתחיל קורס טיס גם מסיים אותו. המשמעות "הסטטיסטית" היא שא-ח-ת מהמתגיסות היתה צפויה לסיים. האם צריך לשוב לשיעורי הסטטיסטיקה ולהזכיר את הפער בין "הסתברות" לבין "החיים האמיתיים" כאשר מדובר במדגם שגודלו 15 משתתפות…?
    האם טענת "הארץ" היא שמישהי מהמשתתפות בקורס, אשר היתה "ראויה" לסיים אותו, הודחה ממנו "משיקולים זרים" ועל רקע שוביניסטי? יש לכתב נתונים ועובדות לביסוס הטענה הדרמטית הזו?

    שורה תחתונה: יש הרבה מה לשפר בארצנו, ואני מקווה שאנו גם תורמים לכך, כל אחד על-פי דרכו ויכולותיו.
    לגבי "הארץ" – אני אישית הרמתי ידיים.

  2. Idan Bchor עידן בכור Says:

    … העורך הטקסטואלי הקופצני של וורדפרס קצת מקשה.
    סעיף 1 מעלה צריך להיות כדלקמן:
    1. בשנים שחלפו מאז בג"ץ מילר זכינו לראות על מגרש המסדרים ובטייסות ח"א מספר טייסות ונווטות אשר סיימו את הקורס בהצלחה. חלקן אף נחשפו בתקשורת.
    ברמה הסטטיסטית, אכן נמוך שיעור הבנות המסיימות את הקורס מזה של הבנים. ממה זה נובע? לא לגמרי ברור ובכל מקרה לא זה המקום לדון בכך.
    לייחס זאת "לרצון רע" של מפקדי חיל-האויר ושל מפקדי ומדריכי בית הספר לטיסה מהווה השמצה פרועה וחסרת כל בסיס.

  3. benziv Says:

    תודה, עידן.

    הודות לדברים שכתבת, הבהרתי מחדש: מדובר בקורס הטיס האחרון בלבד. אני יודעת כמוך, שהיו מספר נשים בעבר שכן סיימו את הקורס. בהצלחה.

    יש מה לתקן בארץ. יש מה לתקן בתחום הזה של מעמד האישה. וזה נכון לא רק לגבי קורס טיס (החגיגות סביב מינוי האלופה הראשונה תומכים בזה גם כן, ולא מדובר רק על מקצועות לחימה).

    אתה אומנם מאוכזב מ"הארץ", ואולי מאוכזב מהאו"ם, אבל יש דברים שהם עובדה. נרצה או לא נרצה – הם קיימים. ומצבן של נשים בארץ רחוק מלהיות מלבב. וסחר בנשים – גם בזה "טובה" ישראל עד למאד. וחבל.

    נכון להיום, התרחקתי מאד מהעולם של הסטטיסטיקה, ואינני מביאה נתונים קשים. כמובן שזה מחליש את הטענה שלי, אבל לא מבטל אותה. מקווה שתהיינה עוד תגובות עם תימוכין סטטיסטיים.

    בינתיים, אני סומכת על פרסומים…

  4. sharonlanda Says:

    בהחלט הדרך ארוכה… אתמול ביליתי שעות ארוכות עם קבוצת נשים שלא הכרתי. רובן אימהות בשנות השלושים לחייהן, כולן אחרי תואר שני לפחות, כולן בעלות נסיון מקצועי נכבד, כל אחת עולם ומלואו של יכולות ועושר, שעובדות ומגדלות ילדים קטנים. אבל… כולן גם עברו שינוי מהותי לאחר שהפכו לאימהות. כולן גנזו את פרק הקריירה שלהן לפחות לשלב גידול הילדים ועובדות במשרות חלקיות חסרות אופק מקצועי או שכר נאות. השיחה התגלגלה. גיליתי שאף אחת מהן לא חולמת לחזור למסלול של קריירה שמחייבת שעות עבודה ארוכות ורובן, בכלל איבדו עניין. לפני המאבק הבא על קורסי הטייס, כדאי לבדוק מה נשים צעירות באמת רוצות? איפה הן מוצאות את המימוש הכי גבוה שלהן? לאן הן רוצות להגיע? מה באמת עוצר אותן בדרך? התשובות די מפתיעות.

  5. benziv Says:

    בדיוק כמו שאיבדו את העניין, יכול להיות שהעניין בקריירה יחזור אליהן בשנים מאוחרות יותר, כשהילדים יצאו מהבית יותר ויותר עד שיעזבו. יש כל מיני מסלולים שנשים בוחרות: יש את המשלבות, יש אלה שעושות תקופות קריירה תקופות משפחה, או ההיפך.
    כל הסגנונות טובים בעיני.
    אני עצמי הייתי עסוקה במשפחה שלי בצעירותי, והקריירה היתה במקום משני לגמרי, התפתחה על אש קטנה (אני מהמשלבות). ככל שהבנות שלי גדלו – הגדלתי את הקריירה בחיי.
    גם היום כסבתא, אני מוצאת שיש נשים שממשיכות לעבוד במלוא המרץ, ויש כאלה שעוזבות את הקריירה.
    גם כאן אני מוצאת את עצמי – משלבת. אני לא רוצה לוותר על אף אחת מהאופציות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: