מקרה גוזל

לבית שלי – מרפסת שרות, כזו שאי אפשר לצאת אליה ללא סולם, ללא ניתוק חבלי כביסה . מלבד החבלים, עומדים בה גם המזגן ודוד החימום. ויש גם פתח לניקוז מי גשמים. כל סתיו, יצא האיש שלי באמצעות הסולם, החוצה, מנקה את המקום, מראה לי קן שהתיישן, שוטף היטב, כדי שלא יעלו המים  הבאים עלינו לטובה, ויציפו את המזגן.

מי שעומד מולנו במלחמה על נקיון – הן היונים. אלה מחרבנות לנו על הכביסה, על הדוד, על המזגן. שפכתי בעבר ספלי מים. הרעשנו.

היונים למדו והתרחקו אל הצד הסמוי מהעין, מכוסות על ידי המזגן. מידי פעם, במיוחד כשאנחנו לא בבית, ובמיוחד כשאנחנו נוסעים, קורה ויונה אחת מחפשת לעשות לה בית בבית עצמו, ומגורשת כלעומת שבאה.

בקיצור, אנחנו והיונים מתחרים על המקום, ולא ברור מי היה כאן קודם: הן או אנחנו.

לפני ימים ספורים, קראתי לאיש שלי: ש……….. ש…………, בוא תראה……….. על הרצפה, בצד הגלוי, עמד לו אפרוח שמנמן, נוצותיו דומות יותר לשיער של זקן, עמד והתנודד. הסתכלנו אליו בשקט, ולחשנו: יש רק אחד? ואיפה ההורים שלו? ואז גילינו גם את אחד ההורים. עזבנו בשקט את המקום. לא רצינו להפריע למשפחה.

גם בסתיו הקרוב, יצא האיש שלי למרפסת, ינקה, ויאפשר למי הגשם הבאים , להגיע דרך המרזב עד למטה.

יכול להיות שהפרטנר הבא שלנו למאבקים, יהיה אותו הגוזל, כבר יותר מבריק, כבר יותר חטוב.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: