פוסט מורטם ג': קבוצות במחלקה, ובבית חולים

הקבוצה הבולטת ביותר במחלקה בה אושפזתי בבית החולים, הייתה זו של קרובי המשפחה של אחת החולות. פגשתי בהם ימים ספורים אחרי שאושפזתי ואי אפשר היה שלא לראות אותם עוד, עד לסוף האשפוז.  ביום הראשון שנעשיתי מודעת לקיומם, אולי יום שישי אחד, הם עמדו בזוגות ובשלשות ליד אחד החדרים ובכו. זכרתי שערב מותו של אבי, אמרה לי אחת האחיות, שאי אפשר לדעת מה החולה שומע ומה לא. ידעתי שלידו אסור לי לדבר על נושאים שלא הייתי רוצה שיהיה מעורב בהם, ולא רציתי להתחיל לבכות אותו בחייו. חשבתי לעצמי, שמישהו היה צריך להגיד להם, אבל שתקתי. הם נראו מאוגדים כל כך שאי אפשר היה להכניס שום דבר ביניהם.

הפרידה הסופית הזו, עוררה אצלי הזדהות גדולה, וחשש. בית חולים הוא המקום שפרידות כאלה מתרחשות בו תדיר.

בלילה, מצאתי את אחיותיה של האישה בחדר המשפחות, רבוצות על הכורסות שמשמשות ביום לישיבה ומנוחה. התלבטתי אם מותר לי לעבור ולמזוג לעצמי כוס מים קרים או תה. הלכתי על קצות האצבעות וחזרתי לחדר.  רוב הזמן לא היה לי עניין בחדר ההוא, למרות הכורסאות, הספריה, הטלויזיה, אבל ברגעים שרציתי בו – הוא תרם לי הרבה. עכשיו לא היה עוד בידי.

וכיוון שהמשפחה הייתה גדולה, היא הביאה עימה גם אוכל, וכבר לא היה שולחן קטן אחד פנוי שבן זוגי יכול היה לשבת לידו עם המחשב, או שיכולנו לשבת יחד כשאני אוכלת את ארוחת בית החולים והוא את הכריך שהביא מהבית.

והימים עברו והחולה הנוטה למות, התעוררה לחיים ובשום פנים ואופן לא נענתה לקריאת השמים ולא יצאה לדרכה האחרונה. והמשפחה המשיכה לשבת, והיו שם האחיות, והגיסים, וילדיהם. משפחה יפה מאד, קשורה מאד,  גדולה, שהעבירה בין ידיה בקעריות חד פעמיות ספגטי בעגבניות, ואוכל אחר. גם יומולדת חגגו שם באחד הימים, והאחיות קיבלו פרוסה יפה מהעוגה החגיגית המצופה לבן.

החולים הדירו את רגליהם, עד שיום אחד ראיתי, מישהי בחלוק ורוד, יושבת ביניהם, לבדה, מול הטלויזיה הדלוקה.  הרגשתי שגם אני יכולה ולמחרת התיישבתי ביניהם. אפשר היה לראות חדשות, אבל אי אפשר היה לשמוע: הם דיברו בקול רם.

אני מניחה שאט, אט התחיל המקום לחזור לבעליו המקוריים, והמשפחה אמרה משפטים כגון: אנחנו המתנחלים, זה המקום שלכם. לא תמיד נראה היה שהמשפטים הללו מתרגמים למעשה, אבל הם נאמרו, ונתנו כח למיעוט הקטן שרצה בכל זאת להשתמש בחדר ולא היה שייך למשפחה.

איכשהו אני מקווה היום, שגם החולה שלהם שכבר נבאו לה את סופה, עשתה איזה פליק-פלאק של הרגע האחרון וחזרה הביתה. יכול להיות שכל הבכי וכל קריאת התהילים, וכל ההתאספות הזו, פתחה את שערי השמיים. ויכול להיות גם, שהמשפחה הזו עדיין ממלאה את המקום ומחלקת ספגטים בינה לבין עצמה ואולי חגגה עוד יומולדת אחד.

קבוצות אחרות במסדרון, הן קבוצות פורמאליות יותר וקבוצות פורמאליות פחות. למשל המחלקה הגניקולוגית מופרדת מהמחלקה הגניקואונקולוגית, גם על ידי צורה מתרחבת של מסדרון, גם על ידי עציצים רבים יותר, גם על ידי קבוצה אחרת של אחיות.

קבוצות אחרות חוצות את המחלקות כגון קבוצת הנשים שמחלקות מזון, ומסדרות את המיטות, קבוצות עובדי הניקיון ועוד.

יש שם מקום להרבה יותר  מתזה מענינת אחת בנושא.

בינתיים הודיעו שקדאפי עוד לא נתפס ובנו יצא נגד העכברושים בני עמו, וקבוצה מתוך המוחים פונתה מבית שהשתלטה עליו. עולם כמנהגו מייצר חדשות נוספות.