קטע שיחה עם חברה מתורכיה

על רקע כל השגעון, שמתרחש סביב, מתקשרת אלי חברה יהודיה מתורכיה, שהגיעה לכאן לביקור קצר: לשבעה. השיחה מתנהלת כרגיל. לקראת הסוף אני אומרת לה:

– תגידי, מה את אומרת שיהיה עם הממשלות של המדינות שלנו?

והיא עונה לי:

– אל תדאגי, זה כנראה קורה מעל לפני השטח, בעומק הכל כרגיל.

היא מספרת לי מי היה במטוס שהגיע ארצה: משלחת תורכית עשתה את דרכה יחד איתה, הכל נראה רגיל, הכל יהיה כנראה בסדר.

ואני מאד תמהה:

האם יש כאן סתם הכחשה מצידה?

אולי דאגנות יתר מצידי?

האם הכל מתנהל כרגיל והפוליטיקאים עושים את התנועות הפוליטיות שלהם, כמו מחזה שנכתב לכבודם, וכל השאר אינם שותפים לו?

עוד אני חושבת הגיעה ההתקפה על השגרירות שלנו במצרים. הלהבות. הקומנדו המחלץ. ההרס.

אני יודעת שהיא כבר נמצאת בארצה.  האם גם הטיסה חזרה הייתה נינוחה?

הלוואי.