לא בכח, לא נגד המתמחים

המתמחים מחזיקים את בתי החולים, זה ברור.

מהניסיון שלי:

א. הם אלה שקולטים את החולים הראשונים שמגיעים למיון.

ב. הם אלה שעומדים בשער ומחליטים מי יכנס ויקבל מיטה במחלקה, ומי יחזור הביתה.

ג. הם אלה שנותנים את האבחנה הראשונית, ובעקבותיה – מחליטים על הבדיקות הראשונות במקרה שנדרש אשפוז.

ד. הם אלה שמקשיבים, בלי גבהות רוח, ושומעים את שמתארים החולים, ומתחקרים, ונוגעים ומאתרים.

ה. הם אלה שקוראים לעמית/ה בכירים במקרה של היסוס.

ו. הם אלה שמשקיטים, מרגיעים, מסבירים.

ז. איכפת להם, וגם כשהם עייפים – הם עושים את כל מה שאפשר.

 

ואסור ללכת נגדם, בכח. בשום פנים ואופן לא בכח.

הם אלה שסופגים את הצעקות ומתנסים באלימות של מטופלים עצבניים ולא מרוצים. הם אלה שמנסים באמצעים שעומדים לרשותם, והם לא מפוארים, לתת את מה שניתן.

 

לא מגיעה להם התייחסות כוחנית של מקבלי ההחלטות. אפשר להקשיב להם. הגיע הזמן. ואפשר להיות יצירתיים.

הרבה מח נדרש כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: