סטיב ג'ונס, וזווית ההתפעלות שלי

סטיב ג'ונס הופיע בחיי, בעיקר מעל מסך הטלויזיה ובסדנאות. זכרתי את החברה המופלאה שהקים, והעניין בו היה מרתק כיזם וכמוביל ארגוני. לא נתתי לו תשומת לב בחייו, מעבר למתואר לעיל, בעיקר בגלל המוגבלות הטכנולוגית שלי… לא הייתי מחסידיו, לא עמדתי בתור לקנות מוצרים חדשים.

עכשיו אני קוראת על האיש שהיה, ובאופן בכלל לא מפתיע, מה שהכי מעניין אותי הוא ההיסטוריה האישית שלו. העובדה שנולד להורים משתי תרבויות שונות: אם אמריקאית, אב מסוריה, ושנמסר לאימוץ.

אני חושבת על הילד סטיב ג'ונס:

איך נולד ילד קטן בסן פרנציסקו, ונמסר לאימוץ על ידי הוריו (ג'ואן קרול שייבל אימו, ועבדלטיף ג'נדאלי אביו), והופך להיות לאיש שמשנה את העולם.

איך צומח לו ילד קטן, בבית אחר, מבוסס יותר, ביתם של פול וקלרה ג'ובס, לאבא שעבר מפיננסים למכונאות, ואיך כשהוא בכיתה ח' – הוא מתקשר למייסד חברת "היולט פקארד" שמכין לו חבילה קטנה של מוצרים אלקטרוניים, כבקשתו.

איך צומח לו מודל עסקי באפל, מודל שונה, שלא עומד בחלק מהעקרונות העסקיים המקובלים.

ואיך הוא נותן לחברה שם של אהבה, של הפרי שאהב, זה שנגיסתו משאירה טעם טוב בפה, ומעוררת לנגיסה נוספת.

איך הוא מתמודד עם גרושו מהחברה ואיך הוא חוזר אליה.

איך צומח לו מסלול של מלחמה במחלה שממנה אין בדרך כלל תקומה, והמסלול הזה, מושך אותו עוד כמה שנים קדימה.

ואיך עולה האיש, רזה מאד, ברגליים רועדות, ועדיין מחייך.

בכל קנה מידה – הוא מודל להזדהות.

מחכה לספר, לסרט. עכשיו אני חסידה. לא חסידה טכנולוגית, אבל חסידה של האישיות המרתקת שצמחה מאותו ילד בסן פרנציסקו, שנולד וכבר נדחה, נמסר לאחרים, שאהבו אותו וגידלו אותו, ובחר בשם הכי פשוט שאפשר, הכי טעים לחברה שלו.

6 תגובות to “סטיב ג'ונס, וזווית ההתפעלות שלי”

  1. aida Says:

    סטיב ג'ונס איש גדול היה ז"ל.
    ההערה המעניינת שלך :
    "ואיך הוא נותן לחברה שם של אהבה, של הפרי שאהב, זה שנגיסתו משאירה טעם טוב בפה, ומעוררת לנגיסה נוספת." היא כל כל מתאימה לאישיותו שכל הזמן ניסתה "נגיסות" נוספות בטכנולוגיה וגם היצליח.
    יש גם לנו איש שנגד כל הסיכויים ,הצליח בחיים :שי גולדן
    http://www.tvland.co.il/show.asp?id=718

    נ.ב. אולי את יודעת למה לא מקבלת בדואר תגובות חדשות לרשומה ?

  2. benziv Says:

    למה את לא מקבלת תגובות חדשות? אני?
    אני בטכנולוגיה די בורה, אני מהזן שנולד הרבה לפני סטיב ג'ונס ולכן… אני משתמשת בלי הרבה הבנה…

    וכן, כל מי שמצליח למרות הרקע, למרות קשיים, למרות מחלות – הוא גיבור והיחוד של ג'ונס שהוא עשה את זה ברמה עולמית, הוא גיבור תרבות.

  3. Keren Fite Says:

    מעניין. בדימויים שלי תפוח הוא פרי של מרד (למרות שסביר שבסיפור גן עדן היה מדובר בתאנה…). נדמה לי שכחברה אפל מרדה במוסכמות העסקיות, ואולי זה היה סוד הצלחתה… לגבי אתרעה על תגובות חדשות לרשומה, כשאת כותבת תגובה מופיעות בתחתית החלון של התגובה 2 רובריקות בהן את צריכה לסמן שאת רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות לרשומה

  4. benziv Says:

    תודה, קרן. לגבי הטכנולוגיה…

    וגם – לא חשבתי על תפוח כעל סמל של מרד, אבל את צודקת מאד!
    ובין אם היה זה באמת תפוח או תאנה – בגן העדן, אפל מרדה במוסכמות, באופן עסיסי.

  5. aida Says:

    תודה קרן , אני סימנתי וי במשבצת ,אבל עכשיו קבלתי את התגובה באימייל, כך שתודה גם לך אתי .

    מצאתי את הנאום של סטיב ג'ובס באוניברסיטת סטנפורד וחשבתי לשלוח גם לך כי בחיים לא שמעתי נאום מלא תוכן פילוסופי ומעשי , מרגש יותר :

    יש שני חלקים.

  6. benziv Says:

    תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: