דלת פתוחה

הדלת הייתה פתוחה ומזמינה. הצצתי. גבר עמד בגבו אלי ועל גופו תחתונים בצבע לבן. נסוגתי מידית. לא נגעתי בדלת, התרחקתי, אבל הדלת הייתה פתוחה ויכולתי לשמוע כל מילה.

מצבו של האיש לא היה מזהיר. הוא בן למעלה משמונים, אשתו מאושפזת בבית אחרי ניתוח, ולא, הוא לא יכול בינתיים לגשת למיון, כיוון שאיננו יכול להשאיר אותה לבד וגם בגלל שהוא שונא חדרי מיון והפעם האחרונה ישב שם כמה שעות והרגיש מושפל.

בסופו של מו"מ ארוך, הוא כנראה יגיע למיון, אבל אולי לא היום.

איכשהו חשבתי על השלב הזה בחיים.

מרגישה שיש השקעה בחיפוי ובטיוח, קוראים לו גיל הזהב, ולפעמים גיל החוכמה, ולפעמים מדברים על גבורות. צריך רק להקשיב לפרסומות המזמינות אנשים להגיע למוסדות של דיור מוגן, כדי להבין את הטשטוש הזה.

לעיתים מפרסמים מחקרים שמספרים שבגיל הזה, האנשים הכי מאושרים. אני מאמינה, זה בהחלט יכול להיות, וזה גם פרדוקס בשבילי.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: