בין חברים – סוף שבוע של מגע ונגיעה

המועדון הספרותי שלנו, אתמול, החזיר אולי אל הכתיבה בבלוג.

ומה שבדיוק החזיר אותי הוא מילה אחת שבה עסקה יהודית הלוי, חברתי, המנחה.

מגע. יש מגע. אין מגע.

ואכן, גם אם שמתי לב, למערכות היחסים הרופפות חלקית של הגיבורים – לא הייתי מדברת על העדר מגע. אבל יהודית דיברה והיא צודקת. גיבורים רבים מופיעים כאנשים שלא יודעים מגע מהו, פוחדים ממנו, זזים הצידה.

אחר כך ביקרתי אצל ביתי שמרגישה לא טוב ופתחתי ספר שנתתי לה: פסיכותרפיה גופנית.

ושוב מצאתי את המגע וגם טיפולוגיה של מגע (פסיכותרפיה ממוקדת גוף, ניק טוטון):

מגע מנחם, מגע כדרך לבחון קשר, מגע כאמפליפיקציה, מגע כפרובוקציה, מגע כהתערבות מיומנת.

 

אין ספק שעמוס עוז לא היה חושב על סוגי המגע וסוגי האי מגע…