פיטרתי ונישקתי

הוא עומד לפני בחולצה אדומה ומספר. מכל המילים שאמר נגעו לליבי במיוחד צמד המילים: "פיטרתי ונישקתי". האביב הערבי פגש אותו, בדיוק כשסיים להקים מפעל במצרים.

 

האביב לא הביא לו קיץ אלא  חורבן, אפשר לומר שהחורף הרס אותו. המחאה הביאה איתה גם סוף למה שהקים, למה שיצר.

 

ביום אחד פיטר יותר ממאתיים איש. את השאר פיטר לפני או אחרי. מאות עובדים, כל אחד מהם – מפרנס.

 

האוטובוסים שתכנן ויצר –  יחכו לסיבוב אחר.  בהשקה לבדה מכר 50.

 

הוא את עצמו צריך היה להוציא ממצרים, מהר ככל שניתן, לחזור לתורכיה, להיות שכיר, להתחיל מהתחלה ובעיקר לאושש את עצמו.

 

הפרחים היחידים שהפיק מהאביב הערבי היו פרחי הלמידה והדעת.

 

מבלי לדעת לקח קורס ענק בהשפעת שינויי מקרו על ארגון אחד, שלו.

 

עכשיו הוא בסדנא, מפיק לקחים. לא נח לרגע. כיאות לאיש שגדל בין גלגלים מסתובבים כל ימי חייו (אביב היה מכונאי, הוא עצמו מהנדס).

 

ואני, שוב צופה בבוספורוס, נוגעת בקצה אחר של העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: