לשמור על הערכים, להילחם עליהם כשצריך.
אני שונאת אי-צדק, אני שונאת שמסדרים אותי, שגונבים אותי.
וכך היה במקרה של אופטיקה הלפרין.
למרות שהשופט פסק לטובתי – הם לא שילמו. חברתי, תמי ברלינר, עורכת דין, פנתה להוצאה לפועל.
מה הם חשבו? באמת, שאוותר כאן?
תמי צלצלה לפני ימים ספורים להגיד לי שיש כסף. הם היו כמובן צריכים גם לשלם את ההוצאות כתוצאה מהצורך לגבות, כולל שכר טרחה שלה. איזה טפשים.
ולהזדקן יפה, פרושו – לא לתת לרעים לנצח אותך.
ועכשיו, שיש לי דג נחמד בבטן, והצלחתי ללכת לטיילת ובחזרה, והכסף סוף כל סוף חוזר אלי – אני מרגישה שאפשר להזדקן יפה.
החיים בארגונים 
ספטמבר 14, 2012 ב- 11:00 am |
אתי יקרה , הצלחת לגרום לי לחייך כי הרגשתי את האושר שלך לקבל את מה שמגיע לך ,לאחר "מלחמה " צודקת ,את האושר לחיות ולנצל כל אפשרות לכך.
מסכימה עם כל מה שכתבת ב-4 הפרקים ,עד עכשיו .
לצערי לא יכולה ליישם כמעט שום דבר בגלל המגבלות הסביבתיות.
שנה טובה עם הרבה בריאות ,אושר והצלחה לך ולכל המשפחה !!!
ספטמבר 14, 2012 ב- 1:16 pm |
אידה, אני מצטערת שזה המצב. לפעמים חלומות או חלקיהם מתגשמים. אני מאחלת לך, בפרוס השנה החדשה – חיים הכי טובים שאפשר – ושמחה בהתגברות ובהיענות לאתגרים, והרבה חלומות טובים!.