יום בחיי

06:00 בוקר ואני יוצאת לצעוד. חוזרת הביתה מוקדם בגלל לחץ בנעל.

08:30 פגישה ראשונה עם יועצת. חוסר הבטחון בעתיד משפיע. מה יהיה? זאת השאלה המרכזית. אנחנו מסיימות את השיחה בהבנה שחייבים לעבור להסתכלות יותר רחבה, לא לשכוח שהמקום בו היא נמצאת עכשיו – איננו כל העולם, אלא חלקו בלבד. היעד – הרחבת פרספקטיבה, באמצעות מפגשים עם אנשי מקצוע, כניסה לעולמות אחרים, כתיבה, למידה, ועוד.

10:15 פגישה שנייה עם יועץ.  השאלה: מה עושים כשאין שאלת התחלה. הכי חשוב לי שנדבר על הצעד הראשון בכל מעבר, גם בהתחלת פגישה יעוצית. על הרגע הזה שהכניסה לעבודה עוד לא הושלמה. כשהיועץ והנועץ על הסף ועם רגל באויר. וגם שאין צורך במשפטי "מחץ" ייעוציים.

12:00 פגישה עם חברות הוועדה לניהול ידע, איפ"א. מודעות גדולה שלי לשינויים שחלים בעולם והקושי לרוץ אחריהם. הכל משתנה. המהירות היא מילת המפתח.

14:00 מתארגנת לתחילת השנה האקדמית החדשה. האם אני יכולה לרוץ עם העולם? אחריו? האם הפער גדל?

15:30 אדמיניסטרציה: אני עונה למיילים, מחזירה טלפונים, קובעת פגישות המשך, ו…היום יש לי פריבלגיה לנוח.

מתוכנן להמשך היום:

16:30 לשחות.

18:00 לחזור ולהמשיך לסדר את הניירת שהתחלתי בה אתמול.

20:00 חדשות

בהמשך להמשיך לקרוא את "לילה אחד מרקוביץ," ספר נהדר.

נסות להגיע למיטה בעשר. חייבת להשלים שעות.

ומחר יום חדש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: