זוטות מתוך פגישה שנייה של קבוצת הנחיית קבוצות (גשטלט)

קו הנחייה: אני מזמינה מתנדב/ת, לעבוד איתי כקו מנחה.

תמיד יותר טוב שיש שני מנחים לפחות. הפעם שתיים. הסיבה: כבוד למציאויות המרובות. ארבע עיניים טובות משתיים, כמובן.

יש מתנדבת. היא יושבת לידי, בכיסא המנחות.

בניית חוזה: אני מדברת איתה, אנחנו בונות חוזה קטן. היא תתחיל בסבב מודעות.

סגירה של יחידת עבודה:  התעסקות בשאלה: איזה מן קבוצה אנחנו היום (מכל מנחה של קבוצה נדרשת מיומנות של אבחון)?

יש מספיק מידע: הקבוצה: עייפה, וחסרה. בהפסקה נוציא כיסא אחד ונשאיר את השני.

 

הפסקה

 

הרצאונת קצרה, על הפעילויות העיקריות של המנחה:

1. לצפות במה שקורה בקבוצה, לשתף באופן סלקיבי במה שנראה, נשמע.

2. להיות מודע למה שקורה למנחה – גם ברמה האישית-פנימית.

3. להתמקד בשינויים באנרגיה של הקבוצה.

4. לשים לב למוטיבים חוזרים (דמות, figure).

5. לעזור למונחים לתרגם את האנרגיה למעשה.

6. לעזור להשיג שינוי, להרחיב את מגוון הדרכים להתמודד עם שאלות/בעיות.

7. להרחיב מודעות ללמידה שהתרחשה, ולסיים יחידת עבודה.

 

אדמיניסטרציה: מעבר בלתי נמנע: מה הקורס דורש. מה מצופה.

 

יחידת עבודה אחרונה: חלוקה לזוגות עבודה ובחירת נושאים.

סבב סגירה: בסה"כ היה טוב, הייתה למידה, יש יותר ודאות. ממש בתוך הסבב התפרצות של אחת הסטודנטיות. אפשר לומר התנגדות. נדבר על זה בהמשך. מספרת על איך קורה לפעמים שמישהו בקבוצה רוצה לעבוד כשכולם כבר בדלת. אז לא נעבוד כרגע. מתעסקים בסגירה.

 

אני נוסעת הביתה. הקבוצה לא עוזבת אותי. הנה, כבר ערב ואני עדיין בתוך מה שהיה, ובתוך איך שהיה.