עיבודים בקבוצה

הקבוצה עבדה נפלא.

שתי מתנדבות הנחו אותה. השאלה שבחרו: איפה האזעקה תפסה אותך ולמה זה גרם (קצת פחות מידי "כאן ועכשיו" לפי הגשטלט, אבל לא נורא…)?

שלל של תשובות, ציוריות יותר או פחות עלו בקבוצה. הדברים זרמו. היה צורך לדבר. הקבוצה לא יכולה הייתה לעבוד כאילו לא היה דבר. כי היה. הייתה מלחמה, גם אם קוראים לה מבצע. והיו טילים, והיו מקלטים וחדרי מדרגות, ואנשים לבושים מידי או פחות מידי, מבוגרים וילדים, ועוד.

והיו שבועיים של הפסקה.

ישבתי מחוץ לקבוצה,  צופה, מרותקת לנעשה, השתדלתי לרשום כל מילה. וכל מילה פנינה.

הרבה כבוד חשתי אל המדברים. הרבה כבוד למנחות. את הניסיון והליטוש – יביאו השנים.

חבל שממש במקום – לא נתתי יותר משוב חיובי.

אעשה זאת בפעם הבאה.