מותה של היהירות המקצועית

פעם היה הרופא איש חשוב מאד, והרפואה הייתה ממלכה מיוחדת במינה. כשאני הייתי ילדה, ונערה – אי אפשר היה להיכנס בקלות לממלכה הזאת. בינתיים זרמו המים  בנהרות אל הים, והרפואה מקצוע – שיותר קל להיכנס ולמלא את שורותיו. ליד הרפואה שמקשה כל כך להיכנס, נולדו עולמות מקבילים

אתמול נכחתי במפגש שעוסק במורכבות, וגיליתי איך מקצוע היעוץ הארגוני, מתכופף בפני  בעלי מקצועות אחרים, ומכניס אותם לשורות הארגון. זה לא קרה רק מפני שהיועצים נוכחו לדעת שיש מקום לדיסציפלינות אחרות בעולם הארגוני, אלא בעיקר בגלל כוחות השוק. נראה שגם למקצועות ועיסוקים ישנים וחדשים יש כנראה חלק בכך:  מאמנים, מהנדסי תעשיה וניהול, פסיכולוגים קליניים ואפילו אנשי ספרות ופילוסופיה – יוכלו להיות עכשיו חברים באיפ"א., בתנאיים הבאים: יש להם תואר שני והם עובדים בארגונים.

אני מרוצה מזה.

האתגר יהיה – לשמור על אתיקה. לשמור על מקצועיות. לשמור על צניעות. ולהמשיך ולהתקיים. לא ממקום של יהירות. כן ממקום של שיתופי פעולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: