שמחתי לקרוא את הספר ושמחתי להנחות אותו במועדון הספרותי שלנו, למרות שהקהל ברובו הגדול לא אהב אותו, ואולי גם ההנחיה שלי לא הייתה משהו באותו ערב…
והנה הסיבות לאהבתי את הספר:
1. השפה עכשווית מאד, כוללת שימוש בטכנולוגיה חדישה. אחד המשתתפים אמר שהטכנולוגיה לא מספיקה. אני חושבת שהטכנולוגיה חשובה ביותר והרבה פעמים היא זו שמשפיעה על השאר ומשנה אותו. החיים היו אחרים כשאמצעי התחבורה היו כרכרות והשתנו עם כניסת המכוניות. וזוז כמובן לא הדוגמא היחידה שמספרת איך ה"איך", משפיע על ה"מה" וה"למה".
2. הספר נכתב ע"י יליד דיגיטלי. התרבות, בין אם היא תרבות שיחה ובין אם תרבות אחרת, משקפת את הדור החדש. אני מהגרת דיגיטלית ונהניתי להכיר טוב יותר את הדור יליד 1980 ואילך, שנולד 30+ שנים אחרי כמייצגת את הביבי-בומרס.
3. למדתי באמצעות הקריאה שיש גם משהו שנקרא וולוגר – כלומר הבלוגים שלו מלווים קטעי וידיאו. המחבר הוא כזה.
4. הכרתי ושמעתי על להקה שבדית שמנגנת ראפ. משונה לי לשמוע ולהסתכל, אין ספק שאני לא מבינה. לכן כנראה לא הבנתי את הספר עד הסוף – מה שלא הפריע לי ליהנות.
5. אהבתי לדעת מאיפה הייתה ההשראה של הסופר (אסתר, כתוב עליה בסוף הספר), ומי תמך בו.
6. שמחתי להכיר מערכת יחסים מיוחדת שיש לג'ון גרין, הסופר, עם אחיו הנק והצצתי בדברים שייצרו יחד. אני חושבת שאפשר להרוויח הרבה כל כך מקשר טוב עם אח – שגולש לעולם העשייה.
7. שמחתי מאד לחפור באינטרנט ולגלות את משמעות שמות החדרים שהזוג הצעיר קיבל במלון באמסטרדם, כמו גם עניינים נוספים.
את השאר – תצטרכו לגלות לבד.
ללא כל קשר שמחתי להתעדכן בחייהם של חברי בקבוצה וזו הזדמנות נפלאה למסור ליאיר להעביר ד"ש חמה למרים, ולמסור לדפנה – החלמה מלאה..
נתראה במפגש הבא.
להשאיר תגובה