פתאום מתחוור לי במהלך השיעור, שאני רוצה להגיד את מה שאני חשה ויודעת: יועצים ארגוניים הם משרתיהם של האדונים, לא של העובדים בארגונים – ברוב הארגונים שאני מכירה. הם מתעופפים בדרך כלל בהנאה ליד התקרה… ליד מה שנחשב למקורות האור, והכח.
זה לא שיועצים לא עובדים לעיתים עם עובדים, וגם עם וועדי עובדים, אבל ככלל, הלקוחות המרכזיים הם בדרך כלל מנהלים. ושוב אני זוכרת בערגה את העבודה שלי עם פרופ' בילהה מנהיים באל-על, לפני שנים, כשהעבודה בוצעה מול שכבות שונות של הארגון, וכך גם את העבודה שאני בצעתי שנים אחר כך באחד ממפעלי הפלסטיק בקיבוצים.
הטעות הגדולה של חיפוש אחר האמת, ואחרי האנרגיה לשינוי, בתוך קבוצה קטנה, ששולטת בארגון – מניבה תוצאות חלקיות. אי אפשר לעשות שום שינוי בארגון, כאשר הוא מתבצע רק אצל המנהלים והם – אמורים להוריד אותו למטה, כמו טלפון שבור – לעיתים קרובות מידי.
אני רוצה לקוות שהסטודנטים שלי, יחשבו על זה לפחות כשיפגשו את השטח ואת רצפת הייצור – בתעשיה או בכלל.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה