ענן של חלב נוגע בחלון שלי ומפריד ביני לבין השאר. אני מרגישה נח. אני מנותקת. יש רק את מה שיש, כאן בסביבה הקרובה. כל ה"שם" נעלם. אני בתוך ה"פה" וה"כאן" ופתאום יש לי שקט של מתחת לשמיכה.
בהמשך תעלה השמש. החלב ייזל הלאה. אבל בינתיים, אפילו עכשיו, יש עוד חלב בענן שלי
-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה