אתמול כשיצאתי מיום הלימודים הקבוע שלי, עלה ריח אפטר-שייב באפי ושני צעירים חלפו על פני.
בו זמנית הרחתי משהו רע מאד. חשבתי שאולי גוויית בעל חיים מת נמצאת לא רחוק.
וכך חיו להם יחד שני הריחות, עד שנכנסתי למכונית.
ברדיו שמעתי שפרשו סוללות נגד טילים בצפת ובחיפה.
דאגתי לבת שלי. ולבני ביתה.
ושוב היה הריח מעורב. משהו מסריח גם בצפון.
וגם ריח השדה והצמחים בשדות – עדיין ירוקים – היה בולט.
שאלתי את עצמי האם אפשר להגביר את ריח הצמחים, ולבטל את הסירחון.
רוצה ימים של ריח טוב.
צריך כאן את קורט לוין.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה