אמריקה מהחלון שלי

ערב. אולי כבר אפילו לילה.

מהחלון שהשחיר אני רואה את "אמריקה". השאירו אותה תלויה בין ארץ לשמים (על המנוף הענק).

ביום אמריקה נעלמת בתוך האור והפרטים.
ועדיין ניתן לראות קצת ים.

עכשיו זה עניין של חודשים – עד שהים יצא לגמרי מחיי הבוקר שלי ומהרגע שאני חוזרת הביתה.
ישארו מגדלים ועוד מגדלים. ובלילה הם יאירו בעיני חלונות, ואנחנו נסתכל אלה באלה – ולא נראה דבר.

כשהגעתי לכאן היו דיונות, שיחי רותם וחרציות.

עכשיו הגיעה זמנה של אמריקה. ככה כובשים את השממה אפילו בימינו אלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: