בשבוע שבו הזמר הוריד מעצמו את ה"משטשט" מהפנים, חשבתי על אלימות. אלימות בצורה של 200 ש"ח לפגישה, סמים, תמונות בפייסבוק, מסיבה. אלימות שמחפשת בנות מרקע סוציואקונומי שמבקש קצת פינוק, ומספקת להן בזול ובערמומיות מה שהן מתרגמות לאהבה, לזוהר ומי יודע מה עוד. וכמו בגילוי עריות, נכנס לכאן גם האבא, של אייל גולן. מין משולש מטורף.
ואריאציות על נושא היו תמיד. נזכרת בסרט "נערה עם עגיל פנינה", שתאר סיטואציה של ניצול פיזי ומיני של נערה צעירה. נזכרת בסיפורים אחרים.
הגלגל מסתובב ומה שהיה הוא שיהיה. ניצול הוא שם המשחק. כנראה אנושי. גם אם לא מוסרי.
בדיוק עכשיו אני שומעת שאחת הנערות נעדרת.
החדשות מתגלגלות. שרק לא יהיה סיבוב נוסף מסובך.
החיים בארגונים 
נובמבר 28, 2013 ב- 5:50 pm |
אלימות בכל צורה שהיא מקוממת ולא משנה אם היא על סמך ניצול חולשות או
הוסר אונים .
המסכנה שלך אתי כמה שהיא עצובה ,היא נכונה .
סופה של הפרשה מעלה שאלות .
נובמבר 29, 2013 ב- 6:43 am |
אלימות היא חלק מהחיים שלנו היום, בכל מקום, בכל זמן: בכביש, בבית ספר, בהופעות של זמרים מפורסמים או אחריהן, שלא לדבר על אלימות בין מדינות. לצערי.