השלב הבא

אני מתעמלת ושוחה בדיור מוגן , אני מתנדבת בדיור מוגן אחר (משען, אפקה). וכך אני פוגשת שם קשישים מנוסים ומאד אוהבי ותאווי חיים, רובם מעל שמונים.

הם המורים הכי טובים שלי לשלב הבא.

היום תפסו את המבט שלי שניים:

האחד מהם, חולה פרקינסון. הולך בדרך כלל עם הליכון. גם היום היה בבריכה עם ההליכון שלו, ולראשונה נוסף גם מטפל מהמזרח הרחוק. התבוננתי בו והוא לא החזיר מבט. אף פעם לא דיברנו גם קודם.  

 

אני מוצאת שאני מדברת עם הנשים, שם בעיקר.

השניה שראיתי, הייתה המורה שלי ליוגה, שעברה ניתוח והגיעה בקלנוע עד לשפת הבריכה. המצילה באה לעזור לה אבל היא ממש הסתדרה לבד.

 

השלב הבא שלי כבר משתקף במראה האנושית שלפני, ללא מילים, ואני שואלת את עצמי, איך אני, כל כך מלאת גאווה, האם אוכל ליהנות או לפחות לקבל את השלב הבא.

לא יודעת. אין לי תשובה.

 

 

 

 

2 תגובות to “השלב הבא”

  1. aida Says:

    מרגש אותי איך את מתנדבת שם ורואה את הקושי שבגיל כזה וגם את ההתמודדות ,לפעמים מוצלחת ,של דיירי הבית.
    יש גם יוצאי דופן כמו פרס ☺.
    אני חושבת ומאחלת לך שתצליחי לקבל את השלב הבא .

  2. benziv Says:

    כן, האלטרנטיבה של לא לקבל את השלב הבא – היא פחות טובה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: